התרשלות בלי קשר סיבתי: למה תביעות רשלנות רפואית נדחות
בתביעות רשלנות רפואית, בית המשפט מכריע בשלוש שאלות נפרדות: האם הייתה התרשלות (סטייה מסטנדרט הזהירות של רופא סביר), האם נגרם נזק, והאם ההתרשלות היא שגרמה לנזק (קשר סיבתי). תביעה נופלת אם התשובה לאחת מהן שלילית, כאשר השאלה השלישית, הקשר הסיבתי, היא זו שמפילה תביעות רבות והקשה ביותר להערכה מראש. חשוב להבין זאת לפני הגשת תביעה, שכן תיק עם התרשלות ברורה אך קשר סיבתי חלש הוא מסוכן.
Quick Answer
תביעות רשלנות רפואית נדחות לעיתים קרובות גם כאשר הוכחה התרשלות מצד הגורם הרפואי, מכיוון שהוכחת התרשלות לבדה אינה מספיקה. על מנת שתביעה תתקבל, יש להוכיח שלושה יסודות נפרדים: התרשלות, נזק, וקשר סיבתי ישיר בין ההתרשלות לנזק שנגרם. לדוגמה, במקרה ת"א (שלום חי') 54305-01-22, בית המשפט קבע במפורש שהרופאה התרשלה, אך דחה את התביעה וחייב את התובעת ב-10,000 ₪ הוצאות, עקב היעדר קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.
מתוך שלושה עשר פסקי דין ברשלנות רפואית שנבדקו כאן, שלוש תביעות נדחו. באחת מהן בית המשפט קבע במפורש שהרופאה התרשלה, ובכל זאת התובעת יצאה בלי שקל וחויבה בהוצאות. ההתרשלות לבדה אינה מספיקה: צריך להוכיח שהיא זו שגרמה לנזק.
אילו שלוש שאלות מכריעות בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית?
אנשים שמגיעים למשרד בטוחים לרוב שהשאלה היחידה היא אם הרופא עשה טעות. בפועל בית המשפט שואל שלוש שאלות נפרדות, ותביעה נופלת אם התשובה לאחת מהן שלילית.
מפסקי הדין בנושא קשר סיבתי ברשלנות רפואית עולות שלוש מסקנות מעשיות: ראשית, השאלה המרכזית בבדיקת תיק היא 'מה היה קורה אילולא', ולא רק 'האם טעו'. אם התוצאה הייתה זהה ללא ההתרשלות, אין עילה לתביעה. שנית, חוות דעת מומחה כתובה אינה סוף פסוק, ועמדת המומחה יכולה להשתנות בחקירה נגדית. שלישית, פגיעה באוטונומיה אינה מהווה רשת ביטחון לפיצוי בהיעדר נזק שנגרם ישירות מההתרשלות.
למה זה חשוב לפני שמגישים. תיק שבו ההתרשלות ברורה אך הקשר הסיבתי חלש הוא התיק המסוכן ביותר, כי הוא נראה חזק. שלושת פסקי הדין שלהלן מדגימים בדיוק את זה.
התרשלות שהוכחה, ותביעה שנדחתה
ת"א (שלום חי') 54305-01-22 פלונית נ' שירותי בריאות כללית
בית משפט השלום בחיפה · השופטת אפרת קריב · 17.5.2026
התביעה נדחתה · הוצאות 10,000 ₪
מה קרה
התובעת חזרה מטיסה ארוכה וסבלה מאודם ונפיחות בירך. רופאת המשפחה הפנתה אותה לבדיקת דופלר אמבולטורית בקופה במקום למיון. הבדיקה נערכה רק שישה ימים לאחר מכן והדגימה פקקת.
ההתרשלות נקבעה במפורש
"רופאת המשפחה התרשלה באבחון הראשוני בכך שלא הפנתה את התובעת באופן מיידי לבדיקת דופלר במיון. מחדל זה מהווה סטייה מסטנדרט הטיפול הסביר והמקובל."
ובכל זאת התביעה נדחתה
מומחה בית המשפט שלל קשר סיבתי בין העיכוב לבין התסמונת שהתפתחה. נקבע שהטיפול היה זהה בין אם היה ניתן ביום הפנייה ובין אם שבוע לאחר מכן, ושהימים שחלפו לא גרמו נזק.
הפרט שהכריע
בחוות הדעת הכתובה שלו קבע מומחה בית המשפט דווקא שקיימת סבירות של מעל 50% לקשר. בחקירה הנגדית הוא הפך את עמדתו והעיד שלא מצא בספרות הרפואית קשר בין השניים. התובעת החזיקה בקביעה שתמכה בה, ואיבדה אותה בחקירה שהיא עצמה ניהלה.
וגם הפגיעה באוטונומיה נפלה
נדרשו 600,000 ₪ ולא נפסק דבר. בית המשפט חזר על הכלל מע"א 1415/13 ל.ב נ' היינץ רמדיה: "אין בכך כדי לייתר את הצורך בקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק, ובהיעדר נזק, גם אין פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה."
הפער
נטענה נכות משוקללת של כ-76%. נפסקו אפס, והתובעת חויבה ב-10,000 ₪ הוצאות בלבד, בהתחשב במצבה הרפואי והכלכלי.
ת"א (שלום ראשל"צ) 37015-08-15 עיזבון המנוח פלוני נ' מכבי שירותי בריאות ומדינת ישראל
בית משפט השלום בראשון לציון · השופט רפי ארניה · 19.7.2026
התביעה נדחתה · הוצאות 50,000 ₪ לכל נתבע
מה נטען
שאיחור באבחון עמידות המנוח לנוגדי טסיות הוא שגרם לכשל התומכנים, לחסימת עורק התרדמה ולמותו.
למה נדחתה
"לא הוכח שאי עמידות לנוגדי טסיות הייתה הסיבה לכשל התומכן הראשון או השני… הסיבה לכישלונם… הייתה רסטנוזיס… תהליך טרשתי שנבע ממצבו הקרדיאלי הקונסטיטוציוני של המנוח."
נקודה שחוזרת
"גם אם אצא מהנחה שהוכח שהמנוח היה עמיד לנוגדי טסיות, הרי שכאמור לעיל התביעה לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח שהיה לממצא זה קשר סיבתי." כלומר גם ממצא רפואי נכון אינו מספיק בלי החוליה הסיבתית.
המחיר
חיוב בשכר טרחת מומחי ההגנה, בחלק משכר מומחה בית המשפט, ובשכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪ לכל אחד משני הנתבעים.
ת"א (שלום נת') 7162-04-21 פלונית נ' מדינת ישראל ואח'
בית משפט השלום בנתניה · השופטת מירב דניאל בונן · 24.6.2026
התביעה נדחתה · ללא צו להוצאות
מה נטען
שניתן טיפול ניסיוני בלי הסכמה, ושאבחון שגוי הוביל לניתוח מיותר להסרת גידול בריאה שהתברר כשחפת.
למה נדחתה
נקבעה הבחנה בין "טיפול ניסיוני" לבין "ניסיון טיפולי". טיפול בתרופות מוכרות ומאושרות, שקיימות כחמישים שנה, כדי לבדוק אם המצב חולף, אינו טיפול ניסיוני. לא הוכחה סטייה מהפרקטיקה ולא הוכח נזק.
פרט שראוי להכיר
מומחה מטעם בית המשפט אמר שהטיפול לא היה נכון לדעתו, אך גם שלא נגרם ממנו נזק ושהוא "טיפול לגמרי מקובל". ביקורת מקצועית אינה זהה לרשלנות משפטית.
ההוצאות
לא נפסקו הוצאות לאף צד, ובית המשפט אף פטר את התובעת מיתרת האגרה לפנים משורת הדין.
כיצד מוכח קשר סיבתי בתביעות רשלנות רפואית ומהן ההשלכות?
הדוגמה הנגדית ממחישה את ההבדל. באותו תחום בדיוק, אבחון מאוחר, התוצאה הפוכה לגמרי כשהשאלה הסיבתית נענית.
ת"א (מחוזי מרכז) 5370-09-23 פלוני נ' שירותי בריאות כללית
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד · סגנית הנשיאה בלהה טולקובסקי · 30.3.2026
התביעה התקבלה · 1,510,874 ₪
מה קרה
בנובמבר 2020 חזרה בדיקת PSA בערך 4.65, מעל הגבול העליון של הנורמה. בביקור אצל רופאת המשפחה לא נרשמה כל התייחסות לתוצאה, וכך גם בביקורים רבים לאחר מכן. רק כעבור כשלושה עשר חודשים הופנה התובע לבדיקה חוזרת, אז כבר עמד הערך על 11.82. האבחנה הסופית התקבלה כשהמחלה כבר הייתה גרורתית.
החוליה הסיבתית
הצדדים הסכימו דיונית שאבחון מוקדם יותר היה מעלה את סיכויי ההחלמה מעל 51%. משנקבע כך, חלה הלכת ל.ד (ע"א 3900/14) שלפיה פגיעה בסיכויי החלמה בהסתברות של מעל 50% מובילה לפיצוי מלא ולא לפיצוי יחסי.
מה הפיל את ההגנה
הנתבעת לא הגישה תצהיר של רופאת המשפחה, העדה המרכזית מטעמה. בית המשפט הפעיל את חזקת ההימנעות מהבאת עד וקבע ש"לא הוכח שרופאת המשפחה הפעילה שיקול דעת כלשהו ביחס לתוצאת הבדיקה".
אשם תורם נדחה
הנתבעת טענה שהתובע לא שב לביקורת אצל האורולוג. נדחה: ההנחיה ניתנה כשערכי ה-PSA היו תקינים, והתובע ערך 24 ביקורים אצל רופאים בין 2019 ל-2021 ולכן "אינו אדם שמזניח את בריאותו".
הפיצוי
1,834,874 ₪ לפני ניכוי, ומתוכם 550,000 ₪ כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים ו-350,000 ₪ עזרת הזולת. לאחר ניכוי גמלאות המוסד לביטוח לאומי, 1,510,874 ₪. גם כאן הפגיעה באוטונומיה נדחתה.
מהן המסקנות המעשיות מפסקי הדין בנושא קשר סיבתי ברשלנות רפואית?
שלוש מסקנות שחוזרות בכל ארבעת התיקים.
ראשית, השאלה הראשונה בבדיקת תיק אינה "האם טעו" אלא "מה היה קורה אילולא". אם התשובה היא שהתוצאה הייתה זהה, אין תיק, גם כשהטעות ברורה ומתועדת.
שנית, חוות דעת כתובה אינה סוף פסוק. בשני תיקים כאן עמדת המומחה השתנתה בחקירה, פעם לטובת התובע ופעם לרעתו. מי ששוקל להגיש צריך להניח שכל קביעה תיבחן בחקירה נגדית.
ושלישית, פגיעה באוטונומיה אינה רשת ביטחון. בשני פסקי דין כאן היא נטענה בדיוק לשם כך, ובשניהם נדחתה. הכלל הוא שבהיעדר נזק שנגרם מההתרשלות, אין פיצוי גם בראש נזק זה.
עודכן ב-21 בספטמבר 2026. נכתב על ידי עו"ד רן שפירא, רן שפירא משרד עורכי דין, חולון. עוסק ברשלנות רפואית, נזקי גוף ותביעות ביטוח, ומייצג נפגעים ומבוטחים בלבד. הפסיקה המובאת כאן ניתנה בין צדדים אחרים, היא פומבית, והאמור בדף זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבדיקה פרטנית.
1למה תביעת רשלנות רפואית יכולה להידחות גם אם הוכחה התרשלות?
תביעת רשלנות רפואית עלולה להידחות גם כאשר הוכחה התרשלות מצד הצוות הרפואי, אם לא הוכח קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק שנגרם למטופל. כלומר, יש להראות שהנזק נגרם כתוצאה ישירה מההתרשלות ולא מסיבה אחרת.
2מהו "קשר סיבתי" בתביעות רשלנות רפואית ומדוע הוא כה קריטי?
קשר סיבתי הוא ההוכחה שהנזק שנגרם למטופל הוא תוצאה ישירה של ההתרשלות הרפואית. בלעדי הוכחת קשר סיבתי, גם אם הייתה התרשלות, לא ניתן לקבל פיצויים, שכן בית המשפט לא יקבע שהנזק נגרם באשמת הגורם המתרשל.
3איך ניתן להוכיח קשר סיבתי בתביעת רשלנות רפואית?
הוכחת קשר סיבתי דורשת לרוב חוות דעת מומחים רפואיים שיקשרו באופן חד משמעי בין הפעולה הרשלנית או המחדל הרפואי לבין הנזק שנגרם. יש להציג ראיות רפואיות ומשפטיות חזקות המבססות את הטענה שהנזק לא היה נגרם אלמלא ההתרשלות.
4האם יש דוגמאות למקרים בהם הוכח קשר סיבתי ונפסקו פיצויים משמעותיים?
כן, המאמר מזכיר תיק אחד שבו הוכח קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק, ובעקבות זאת נפסקו פיצויים בסך 1,510,874 ש"ח. זה מדגיש את החשיבות הקריטית של הוכחת הקשר הסיבתי להצלחת התביעה.
