פיצוי על פגיעה באוטונומיה ברשלנות רפואית: מתי בתי המשפט פוסקים אותו
עודכן ב-21 בספטמבר 2026
בחמישה פסקי דין ברשלנות רפואית שנבדקו כאן, פיצוי נפרד על פגיעה באוטונומיה נפסק באחד בלבד, בסך 50,000 ₪. בארבעה האחרים הוא נדחה, גם כשהתביעה עצמה התקבלה ונפסקו מיליון וחצי שקל.
הכלל שקבע בית המשפט העליון
בע"א 1303/09 קדוש נ' בית החולים ביקור חולים (5.3.2012) קבע בית המשפט העליון, מפי השופט י' עמית, שכתב תביעה ברשלנות רפואית כולל לרוב שלושה ראשי תביעה: רשלנות בטיפול, היעדר הסכמה מדעת עקב הפרת חובת הגילוי, ופגיעה באוטונומיה. בפסק הדין נקבע גם הכלל שרבים אינם מכירים: ככלל בתי המשפט אינם פוסקים פיצוי על פגיעה באוטונומיה בנוסף לפיצוי בעבור נזק גוף, ואינם פוסקים פיצוי כזה כאשר הטיפול הצליח ולא נגרם נזק.
באותו עניין נדחה הערעור. בית המשפט קבע שהמשיבים אכן הפרו את חובת הגילוי בכך שלא העמידו את המערערת על הסיכון לחסימת מעיים, אך לא הוכח שהיא הייתה מחליטה אחרת אילו הועמדה על הסיכון. בהיעדר קשר סיבתי, לא נפסק פיצוי.
המשמעות המעשית: פגיעה באוטונומיה אינה פרס ניחומים למי שתביעת הרשלנות שלו לא צלחה, והיא גם לא תוספת אוטומטית למי שתביעתו כן צלחה. היא ראש נזק עצמאי שצריך להוכיח בנפרד.
שלושה פסקי דין מ-2026
ת"א (שלום י-ם) 3267-10-23 פלונית נ' בית חולים הדסה
בית משפט השלום בירושלים · השופט הבכיר נאיל מהנא · 6.7.2026
נפסק פיצוי על אוטונומיה: 50,000 ₪
מה קרה
במהלך ניתוח לפרוסקופי לכריתת כיס מרה נחתך צינור המרה המשותף במקום הצינור הציסטי. התובעת נזקקה לשלושה ניתוחי בטן בתוך חודשיים ולשחזור דרכי המרה.
מה הייתה הפגיעה באוטונומיה
בדו"ח הניתוח נרשם מתמחה בכירורגיה כ"מנתח ראשי". רופא בכיר העיד שרישום כזה נועד לעיתים כדי לספק לרופאים צעירים "רקורד שיש להם, שהם השתתפו בניתוחים", בעוד שבפועל הוא שהוביל את המהלך. זהות הצוות המנתח וניסיונו לא נמסרו לתובעת.
מה קבע בית המשפט
חובת הגילוי אינה משתרעת ככלל על מבנה הצוות הפנימי. אך כאן נקבע שנפל פגם בהיקף הגילוי, וכי "הפגם שנפל בחובת הגילוי אינו נבלע בהכרח בהתרשלות האמורה". בית המשפט הוסיף שקיומה של פרקטיקה נוהגת במוסד רפואי, גם בבית חולים אוניברסיטאי, אינה מצדיקה פגיעה בזכות המטופל לדעת מי מטפל בו.
נקודה חשובה
הפיצוי על האוטונומיה נפסק בנוסף לפיצוי על נזק הגוף, ולא במקומו. זו חריגה מהכלל הרגיל, והיא נומקה בכך שמדובר בפגיעה נפרדת בזכות לבחירה מושכלת.
סך הפיצוי בתיק
779,312 ₪, מתוכם 250,000 ₪ כאב וסבל, 245,000 ₪ הפסד כושר השתכרות לעתיד ו-50,000 ₪ פגיעה באוטונומיה. נכות רפואית 27.1%, נכות תפקודית 19%.
ת"א (שלום חי') 31205-10-20 פלונית נ' רד"מ – רפואה דחופה מיזמים
בית משפט השלום בחיפה · השופט הדר מסורי · 3.8.2026
התביעה התקבלה, האוטונומיה נדחתה
מה קרה
התובעת הגיעה למוקד רפואה דחופה בנהריה עם כאבי בטן חזקים והקאות. בגיליון השחרור נרשם NO appendicitis of concern והיא שוחררה לאחר בדיקה גופנית בלבד, בלי בדיקת דם. שלושה ימים לאחר מכן התפוצץ התוספתן.
מה נדרש ומה נפסק
נדרשו 150,000 ₪ בגין פגיעה באוטונומיה. נפסקו אפס.
מה קבע בית המשפט
פגיעה באוטונומיה הוגדרה כאן כ"ראש נזק שיורי": משנקבעה אחריות בגין הרשלנות בטיפול עצמו, אין מקום לפיצוי נפרד ומצטבר.
סך הפיצוי בתיק
609,955 ₪ לאחר ניכוי אשם תורם של 5% וניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי. נכות רפואית 28%, נכות תפקודית 20%.
ת"א (שלום נת') 7162-04-21 פלונית נ' מדינת ישראל ואח'
בית משפט השלום בנתניה · השופטת מירב דניאל בונן · 24.6.2026
התביעה נדחתה
מה קרה
התובעת טענה שקיבלה במרפאת מטיילים "טיפול ניסיוני" בלי שהוסבר לה, ושבעקבות אבחון שגוי בוצע ניתוח מיותר להסרת גידול בריאה שהתברר כשחפת.
מה נדרש
300,000 ₪ בגין פגיעה באוטונומיה, מתוך תביעה כוללת של למעלה ממיליון ₪.
מה קבע בית המשפט
נקבעה הבחנה בין "טיפול ניסיוני" לבין "ניסיון טיפולי". טיפול בתרופות מוכרות ומאושרות, שקיימות כחמישים שנה, כדי לבדוק אם המצב חולף, אינו טיפול ניסיוני. משנדחתה הטענה, נדחתה גם טענת ההסכמה מדעת והפגיעה באוטונומיה.
נקודה חשובה
מומחה מטעם בית המשפט העיד שהיעדר תיעוד של ההסבר שניתן למטופל ברשומה האמבולטורית הוא תקין, ושלא ניתן לייחס רשלנות למי שלא תיעד שיחה כזו. זו קביעה שעלולה לפעול נגד תובעים בטענות הסכמה מדעת.
הוצאות
לא נפסקו הוצאות לאף צד, ובית המשפט פטר את התובעת מיתרת האגרה לפנים משורת הדין.
ת"א (שלום חי') 54305-01-22 פלונית נ' שירותי בריאות כללית
בית משפט השלום בחיפה · השופטת אפרת קריב · 17.5.2026
נדרשו 600,000 ₪ · נפסקו אפס
מה קרה
רופאת המשפחה הפנתה את התובעת לבדיקת דופלר אמבולטורית במקום למיון. בית המשפט קבע במפורש שזו הייתה התרשלות, אך שלל קשר סיבתי בין העיכוב לבין הנזק שהתפתח.
הכלל שהופעל
"אין בכך כדי לייתר את הצורך בקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק, ובהיעדר נזק, גם אין פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה" (ע"א 1415/13 ל.ב נ' היינץ רמדיה).
מה זה אומר
התובעת עצמה טענה שעילת הפגיעה באוטונומיה היא "שיורית", לשימוש כאשר לא נקבעה רשלנות או נשלל קשר סיבתי. בית המשפט דחה את הגישה הזו.
ת"א (מחוזי מרכז) 5370-09-23 פלוני נ' שירותי בריאות כללית
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד · סגנית הנשיאה בלהה טולקובסקי · 30.3.2026
התביעה התקבלה · האוטונומיה נדחתה
מה קרה
ערך PSA חריג שלא זכה להתייחסות במשך כשלושה עשר חודשים, עד שהמחלה אובחנה בשלב גרורתי. התביעה התקבלה ונפסקו 1,510,874 ₪.
ולמה בכל זאת נדחתה האוטונומיה
לפי ע"א 2278/16, אין לפסוק פיצוי נפרד בגין פגיעה באוטונומיה מקום שהתקבלה תביעת הרשלנות ונפסק פיצוי בגין נזק לא ממוני, למעט בהולדה בעוולה. כאן נפסקו 550,000 ₪ כאב וסבל, והאוטונומיה נבלעה בהם.
מה מבדיל בין המקרים
בכל חמשת פסקי הדין השאלה לא הייתה אם הייתה פגיעה באוטונומיה, אלא אם היא עומדת בפני עצמה. בעניין הדסה היא עמדה, משום שהמידע שנמנע מהתובעת – מי מנתח אותה – לא היה חלק מהרשלנות הניתוחית אלא פגיעה נפרדת בבחירה. בעניין רד"מ היא לא עמדה, משום שכל מה שהתובעת התלוננה עליו כבר פוצה במסגרת הרשלנות באבחון. בעניין נתניה היא לא עמדה, משום שלא הוכח שהמידע כלל הוסתר.
מכאן שהשאלה המעשית שצריך לשאול לפני שמעלים את הטענה היא: האם יש כאן מידע שנמנע ממני, שאינו חופף למה שכבר נטען כרשלנות בטיפול. אם התשובה שלילית, הטענה כנראה תיבלע.
קישורים נוספים במאגר
לא בטוחים אם יש לכם עילה?
אפשר לשלוח את המסמכים הרפואיים או את מכתב הדחייה ולקבל התייחסות ראשונית, ללא התחייבות.
עודכן ב-21 בספטמבר 2026. נכתב על ידי עו"ד רן שפירא, רן שפירא משרד עורכי דין, חולון. עוסק ברשלנות רפואית, נזקי גוף ותביעות ביטוח, ומייצג נפגעים ומבוטחים בלבד. הפסיקה המובאת כאן ניתנה בין צדדים אחרים, היא פומבית, והאמור בדף זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבדיקה פרטנית.
