חוות דעת מומחה רפואי: מה היא עושה ומה לא

ברשלנות רפואית חוות דעת היא תנאי סף להגשת תביעה. היא לא נועדה לתאר את הפגיעה אלא לענות על שתי שאלות: האם הטיפול סטה מהסטנדרט, והאם הסטייה גרמה לנזק.

שתי השאלות שחוות דעת חייבת לענות עליהן:

  • סטייה מסטנדרט. האם הטיפול חרג ממה שרופא סביר באותו תחום היה עושה באותן נסיבות, לפי הידע שהיה קיים באותו זמן.
  • קשר סיבתי. האם הסטייה היא שגרמה לנזק, או שהנזק היה מתרחש גם בלעדיה.

חוות דעת שעונה רק על הראשונה אינה מספיקה. זו הסיבה השכיחה ביותר לכך שתיק עם רשלנות ברורה נכשל.

סוגי מומחים בתיק אחד

  • מומחה לאחריות. רופא בתחום שבו בוצע הטיפול, שקובע אם הייתה סטייה. במקרים רבים זהו רופא בתחום צר מאוד.
  • מומחה לנזק. קובע את שיעור הנכות הצמיתה ואת המגבלה התפקודית. לעיתים זה תחום אחר לגמרי.
  • מומחה מטעם בית המשפט. ממונה על ידי בית המשפט ולא על ידי הצדדים. משקלו בפועל גבוה, ולכן שלב המינוי והגדרת השאלות אליו הוא שלב קריטי בתיק.

מה חוות דעת אינה

היא אינה סיכום רפואי, אינה מכתב של הרופא המטפל, ואינה חוות דעת של רופא שאינו בתחום הרלוונטי. מסמך של הרופא המטפל הוא ראיה חשובה אך אינו ממלא את מקומה של חוות דעת ערוכה לפי דין. גם מומחה מצוין בתחום אחר אינו קביל לשאלת הסטנדרט בתחום שאינו שלו.

נקודה שמפילה תיקים: המומחה בוחן את הטיפול לפי הידע והפרקטיקה שהיו קיימים במועד הטיפול, לא לפי מה שידוע היום. טיפול שנראה שגוי בדיעבד אינו בהכרח רשלנות אם הוא היה מקובל אז.

מה המומחה צריך לקבל

  • תיק רפואי מלא ולא נבחר: כולל גיליונות סיעוד, גיליון ניתוח, פענוחי הדמיה ורישומים חופשיים
  • תיעוד מלפני האירוע, שמראה מה היה המצב הבסיסי
  • תיעוד מאוחר שמראה את המצב הסופי
  • הצגה מדויקת של השאלה, בלי הכוונה לתשובה

מה עושים כשחוות הדעת אינה תומכת

קורה שמומחה בוחן את החומר וקובע שלא הייתה סטייה, או שהייתה סטייה בלי קשר סיבתי. זו תשובה שמונעת הגשת תביעה שתיכשל, ובמובן הזה היא חוסכת שנים והוצאות. לפעמים היא מצביעה על כך שהשאלה הופנתה לתחום הלא נכון, ואז יש מקום לבדיקה נוספת בתחום אחר.

יש מכתב דחייה או ספק לגבי הזכאות?

אפשר לשלוח את הפוליסה ואת המכתב ולקבל התייחסות ראשונית, ללא התחייבות.