עברתם ניתוח לקיבוע שבר בקרסול ונותרתם עם פגיעה עצבית? מדריך המבוסס על פסיקה חדשה מסביר מתי טעות בניתוח היא רשלנות רפואית וכיצד להוכיח את הנזק.

רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בקרסול: המדריך המלא לנפגעי פגיעה עצבית

ניתוח לקיבוע שבר בקרסול (ORIF) הוא הליך כירורגי נפוץ, שאמור להשיב למטופל את תפקודו המלא. אך מה קורה כאשר הניתוח, שאמור היה לתקן, גורם לנזק בלתי הפיך? פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה, בו נפסק פיצוי של למעלה מ-2 מיליון שקלים לגבר שסבל מפגיעה עצבית קשה עקב טעות בניתוח, שופך אור על אחת הסוגיות הכואבות בתחום: רשלנות רפואית בניתוח קרסול. אם עברתם ניתוח דומה ונותרתם עם כאב, חוסר תחושה או חולשה ברגל, ייתכן שגם לכם מגיע פיצוי משמעותי.

פגיעה עצבית בניתוח קרסול: מתי סיבוך הופך לרשלנות רפואית?

בכל הליך כירורגי קיימים סיכונים וסיבוכים אפשריים, וצוות רפואי אינו יכול להבטיח הצלחה של 100%. על טופס ההסכמה מדעת שתחתמו עליו לפני הניתוח יצוינו סיכונים כמו זיהום, דימום, וגם פגיעה עצבית. עם זאת, קיים הבדל מהותי בין סיבוך בלתי נמנע, המהווה חלק מהסיכון הסביר של הפרוצדורה, לבין נזק שנגרם עקב התרשלות וחריגה מסטנדרט הטיפול המקובל.

רשלנות רפואית מתקיימת כאשר המנתח או הצוות הרפואי סטו מהפרקטיקה המקובלת והזהירה. במקרה של ניתוח קרסול, הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים:

• בחירת גישה ניתוחית שגויה: שימוש בחתך ניתוחי הממוקם באופן המסכן באופן בלתי סביר עצבים חיוניים באזור.
• טכניקה ניתוחית לקויה: שימוש לא זהיר במכשור, מתיחה מופרזת של רקמות או חיתוך "עיוור" מבלי לזהות ולאבטח את העצבים הסמוכים לאזור השבר.
• טעות אנטומית: חוסר היכרות מספקת עם מפת העצבים באזור הקרסול, המוביל לחיתוך או פגיעה בעצב תחושתי (סנסורי) או תנועתי (מוטורי) שהיה ניתן וצריך להימנע ממנו.

בפסק הדין המדובר, בית המשפט קבע כי חיתוך עצב במהלך הניתוח לא היה "סיבוך ידוע" אלא תוצאה ישירה של טכניקה רשלנית. המנתח ביצע חתך במקום בו לא היה צריך, ופגע בעצב באופן שהיה ניתן למנוע לחלוטין. זוהי ההבחנה הקריטית בין סיכון סביר לבין רשלנות המזכה בפיצוי.

הטעות האנטומית: כיצד חתך מיותר הופך לראיה מכרעת?

בגוף האדם, ובמיוחד באזורים מורכבים כמו הקרסול, קיימת "מפה" אנטומית ברורה של כלי דם, גידים ועצבים. מנתח אורתופדי מיומן מחויב להכיר מפה זו על בוריה ולתכנן את הניתוח כך שימזער את הסיכון לפגיעה במבנים חיוניים אלו. כאשר מתרחשת פגיעה בעצב מרכזי, השאלה הראשונה שיש לשאול היא: האם הפגיעה התרחשה במסלול הגישה הניתוחית המקובל, או שמא המנתח סטה ממנו? (ראו גם: המשרדים המובילים ברשלנות רפואית בישראל 2026)

במקרה שהוביל לפיצוי של 2 מיליון שקלים, הוכח כי המנתח ביצע חתך שסטה מהנתיב המקובל והבטוח, ופגע ישירות בעצב האחראי על תחושה ותנועה בכף הרגל. טעות כזו אינה נחשבת לגדר "טעות בשיקול דעת", אלא לחריגה בסיסית מסטנדרט הזהירות. התיעוד הרפואי, תמונות מהניתוח (אם קיימות) וחוות דעת של מומחה רפואי בתחום האורתופדיה, הם כלים חיוניים להוכחת טענה זו בבית המשפט.

מהי פגיעה עצבית תפקודית וכיצד מוכיחים אותה בבית המשפט?

הנזק הנגרם מפגיעה עצבית אינו מסתכם רק בכאב. הוא כולל מגוון רחב של תסמינים המשפיעים באופן דרמטי על איכות החיים והתפקוד היום-יומי. אלו כוללים כאב נוירופתי (כאב שורף, דוקר, "זרמים חשמליים"), חוסר תחושה (נימול), רגישות יתר למגע, חולשת שרירים, קושי בהליכה, חוסר יציבות ואף "צניחת כף רגל" (Foot Drop). נזקים אלו אינם תמיד נראים לעין, ולכן הוכחתם דורשת תיעוד אובייקטיבי.

הכלי המרכזי והחשוב ביותר להוכחת פגיעה עצבית הוא בדיקת הולכה עצבית (EMG). בדיקה זו מודדת את הפעילות החשמלית של השרירים והעצבים ויכולה להדגים באופן אובייקטיבי ובלתי ניתן לערעור את קיומו, מיקומו וחומרתו של הנזק העצבי. תוצאות בדיקת EMG המצביעות על פגיעה בעצב הספציפי החשוד שנפגע בניתוח, מהוות ראיית זהב בתביעת רשלנות רפואית. הן קושרות באופן ישיר בין הניתוח לבין הנזק התפקודי ממנו סובל המטופל ומסייעות למומחה הרפואי מטעם התביעה לקבוע אחוזי נכות מדויקים, המהווים בסיס לחישוב הפיצוי.

שאלות נפוצות

נותרתי עם כאבים ונימול אחרי ניתוח קרסול, האם זו בהכרח רשלנות רפואית?

לא בהכרח. תסמינים כאלה יכולים להיות חלק מתהליך ההחלמה הטבעי או סיבוך מוכר. עם זאת, אם התסמינים חמורים, אינם חולפים לאחר תקופה סבירה ומלווים בחולשה תפקודית, חובה לבדוק האם מקורם בטעות ניתוחית המהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית.

כמה זמן אחרי הניתוח ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית?

בישראל, תקופת ההתיישנות לתביעת רשלנות רפואית היא שבע שנים מיום גילוי הנזק. עם זאת, חשוב לפעול ולאסוף את התיעוד הרפואי בהקדם האפשרי, סמוך למועד האירוע, כדי לא לאבד ראיות חשובות.

מהי החשיבות של בדיקת EMG בתביעה על פגיעה עצבית?

בדיקת EMG היא קריטית. היא מספקת הוכחה אובייקטיבית לקיומו ולחומרתו של הנזק העצבי, ומחזקת משמעותית את הקשר הסיבתי בין ההליך הניתוחי לבין הנזק התפקודי. תוצאות בדיקה חד-משמעיות מקשות על בית החולים הנתבע לטעון שהתלונות הן סובייקטיביות בלבד.

אני חושש/ת לתבוע את בית החולים שטיפל בי, מה עלי לעשות?

חשש זה טבעי ומובן, אך חשוב לזכור כי מטרת התביעה היא לקבל פיצוי שיסייע לך להתמודד עם הנזק שנגרם, לכסות טיפולים רפואיים, הפסדי שכר ועזרת צד ג'. פנייה לעורך דין המתמחה בתחום תאפשר לך לקבל ייעוץ דיסקרטי ומקצועי לגבי סיכויי התביעה מבלי להתחייב לדבר.

נפגעת בניתוח? אל תישאר עם הנזק לבד

פגיעה עצבית כתוצאה מניתוח לקיבוע שבר בקרסול עלולה להפוך את חייך על פיהם ולהותיר אותך עם מגבלות וכאבים כרוניים. כפי שהוכיח פסק הדין האחרון, כאשר הנזק הוא תוצאה של טעות אנוש וחריגה מסטנדרט הטיפול, מערכת המשפט מכירה בזכותך לקבל פיצוי משמעותי. פיצוי זה נועד לא רק לכסות את ההפסדים הכלכליים, אלא גם לפצות על הכאב והסבל ועל הפגיעה באיכות החיים.

אם עברת ניתוח בקרסול ונותרת עם נזק נוירולוגי, הצעד הראשון הוא לפנות לייעוץ משפטי מקצועי. במשרד עורכי דין רן שפירא אנו מתמחים בניהול תביעות רשלנות רפואית מורכבות, ובעלי ניסיון רב בהוכחת נזקים עצביים. נבחן את המקרה שלך לעומק, נאסוף את התיעוד הרפואי, נפנה אותך למומחים הטובים ביותר ונילחם עבורך כדי שתקבל את הפיצוי המקסימלי המגיע לך. צור קשר עוד היום בטלפון 03-9011125 לקביעת פגישת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות.

קריאה נוספת מומלצת באתר משרדנו: רשלנות אורתופדית · פסיקות מכוננות ברשלנות רפואית.