רשלנות רפואית באבחון סרטן אצל צעירים: האם גיל המטופל עלול לגרום לפספוס המחלה?

סרטן נתפס לעיתים כמחלה שמאפיינת בעיקר גיל מבוגר, ואכן הסיכון למחלות ממאירות רבות עולה עם השנים. אלא שסרטן יכול להופיע גם אצל צעירים, ולעיתים דווקא ההנחה שמדובר במטופל "צעיר מדי בשביל סרטן" עלולה להוביל לעיכוב בבירור, להפניות מאוחרות או לפרשנות מקלה מדי של תסמינים. מבחינה רפואית ומשפטית, גיל הוא בהחלט נתון רלוונטי להערכת הסיכון, אבל הוא אינו יכול לעמוד בפני עצמו כאשר קיימים סימנים שמצדיקים בדיקה מעמיקה יותר.

צעירים חולים פחות אבל הם לא חסינים

רופא שמקבל מטופל צעיר עם כאבים, ירידה במשקל, דימום, גוש, שינוי בהרגלי היציאות, שיעול ממושך או תסמין אחר אינו נדרש בהכרח לחשוד מיד במחלה ממארת. ברוב המקרים קיימים הסברים נפוצים ושפירים יותר, ולעיתים נכון להתחיל בירור דווקא בכיוונים האלה. הבעיה עלולה להתחיל כאשר ההנחה שמדובר במחלה פשוטה נשארת בעינה גם כאשר התסמינים אינם חולפים, מחמירים או מצטרפים אליהם ממצאים נוספים. גיל צעיר יכול להוריד את ההסתברות הסטטיסטית לסרטן, אך אינו אמור לבטל את הצורך להסתכל על התמונה הקלינית המלאה. כאשר בוחנים טענה לרשלנות רפואית באבחון סרטן, השאלה היא לא האם הרופא היה צריך לדעת בוודאות שמדובר בסרטן, אלא האם בנסיבות שהיו בפניו היה עליו להמשיך את הבירור, להפנות לבדיקה נוספת או לשקול גם אפשרות של מחלה משמעותית יותר.

מתי גיל עלול להפוך ל"הטיה" באבחון?

ברפואה מתקבלות מדי יום החלטות המבוססות על הסתברויות. אם מחלה מסוימת שכיחה יותר בגיל 70 מאשר בגיל 30, הגיוני שהגיל ישפיע על החשיבה הרפואית. עם זאת, עלולה להיווצר הטיה כאשר הנתון הזה מקבל משקל גדול מדי ודוחק הצידה מידע אחר. לדוגמה, מטופלת צעירה שמדווחת שוב ושוב על גוש או שינוי חריג עלולה לקבל תחילה הסבר שפיר בשל גילה. אדם צעיר עם דימום ממערכת העיכול עשוי לקבל אבחנה הקשורה לטחורים או לבעיה נפוצה אחרת. גם שיעול ממושך, כאבים חריגים, נפיחות או עייפות יכולים לקבל בתחילה הסברים שאינם קשורים למחלה ממארת. אין בכך כשלעצמו רשלנות. השאלה החשובה היא מה התרחש בהמשך. אם המטופל חזר פעם אחר פעם, אם הטיפול שניתן לא הועיל, אם הופיעו סימני אזהרה או אם בדיקות הצביעו על ממצא חריג, הצורך להרחיב את הבירור עשוי להשתנות באופן משמעותי.

לא בוחנים רק ביקור אחד, אלא את רצף הטיפול

אחת הנקודות החשובות בתיקים מסוג זה היא שלא תמיד נכון לבודד החלטה רפואית אחת. לעיתים הרופא הראשון פעל באופן סביר, אך הבעיה נוצרה כאשר חודשים חלפו מבלי שמישהו חיבר בין הביקורים והתלונות. לכן עשויה להיות חשיבות רבה לתיק הרפואי המלא – מתי הופיע התסמין לראשונה, כמה פעמים המטופל התלונן עליו, אילו בדיקות בוצעו, מה היו תוצאותיהן, האם ניתנו הפניות והאם נקבע מעקב. רצף כזה עשוי להראות שהמצב השתנה עם הזמן. מה שהיה סביר בביקור הראשון לא בהכרח נשאר סביר בביקור הרביעי, במיוחד כאשר אותה בעיה לא נפתרת.

גם רקע משפחתי וממצאים נוספים צריכים להיכנס לתמונה

גיל הוא רק אחד מהנתונים שעליהם מבוססת הערכה רפואית. גם היסטוריה משפחתית, גורמי סיכון, אופי התסמינים, המשך שלהם, תוצאות בדיקות וממצאים גופניים עשויים להשפיע על ההחלטה אם נדרש בירור נוסף. כשקיים למשל סיפור משפחתי משמעותי של מחלות ממאירות, ממצא חריג בהדמיה או בדיקת דם שמעוררת סימני שאלה, התמונה עשויה להשתנות. במקרים כאלה לא ניתן להסתפק בהכרח באמירה שהמטופל צעיר ולכן הסיכון נמוך.

אבחון מאוחר עדיין לא מוכיח שהייתה רשלנות

חשוב להדגיש שלא כל אבחון מאוחר מעיד על התנהלות רפואית בלתי סבירה. ישנם סוגי סרטן שמתפתחים במהירות, מחלות שמופיעות עם סימנים לא אופייניים ומקרים שבהם גם טיפול רפואי נכון אינו מאפשר אבחון מוקדם. לצורך בחינת תביעה יש לבדוק מה היה הסטנדרט הרפואי המקובל בזמן אמת ולא רק מה ידוע לאחר שהתגלתה המחלה. בנוסף, בדרך כלל יש משמעות לשאלה האם הקדמת האבחון הייתה משנה את מצב המטופל – האם ניתן היה לגלות את המחלה בשלב מוקדם יותר, האם היו קיימות אפשרויות טיפול אחרות והאם סיכויי ההחלמה או הפרוגנוזה היו טובים יותר. בשל המורכבות הזאת, עורך דין רשלנות רפואית נדרש בדרך כלל לבחון את המסמכים הרפואיים יחד עם מומחים רפואיים מתאימים, כדי להבין הן את איכות ההתנהלות הרפואית והן את הקשר האפשרי בין האיחור לבין הנזק.

כש"אתם צעירים מדי" הופך לסיבה לבדוק את הדברים לעומק

מטופלים צעירים עשויים לפעמים לשמוע שתסמין מסוים "לא מתאים לגיל שלהם". ברוב המקרים אמירה כזו עשויה להיות חלק מהערכה רפואית לגיטימית, אבל היא אינה אמורה להחליף בירור כאשר התמונה מצביעה על צורך בכך. כאשר סימנים נמשכים, חוזרים או מחמירים, יש משמעות לאופן שבו המערכת הרפואית הגיבה לאורך הדרך. משרד עו"ד רן שפירא עוסק בייצוג נפגעי רשלנות רפואית ובניהול תיקים מורכבים תוך עבודה עם מומחים רפואיים מתאימים. כאשר קיים חשש שמחלת סרטן אובחנה באיחור משום שתסמינים משמעותיים לא נבדקו כראוי, מומלץ לבחון את השתלשלות האירועים ואת הרשומה הרפואית באופן מקצועי, כדי להבין האם קיימת עילה משפטית ומהן האפשרויות העומדות בפני המטופל ובני משפחתו.

אם יש לכם חשד לרשלנות, צרו איתנו קשר.