מתי ערכאת הערעור מתערבת בגובה הפיצוי
עודכן ב-21 בספטמבר 2026
ארבעה ערעורים אזרחיים מ-2024 עד 2026, כולם התקבלו, לפחות בחלקם. כולם חוזרים על אותה נקודת מוצא: קביעת הנכות התפקודית והפיצוי מצויה בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, וההתערבות בה נעשית במשורה. ובכל זאת התערבו בכולם. מה שמבדיל ביניהם הוא באיזה מסלול נעשתה ההתערבות, ומתוך ארבעתם עולה ששני המסלולים אינם שווים בסיכוייהם.
מסלול ראשון: טעות בולטת במבט ממעוף הציפור
ע"א (מחוזי ת"א) 66322-07-24 – נפגע מלגזה נ' נהג ומבטחת
בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטות ש. יעקובוביץ, י. אילני וא. מור-אל, 6.4.2025
הערעור התקבל בחלקו
מה קבעה הערכאה הדיונית
20% נכות רפואית, 27% לאחר תקנה 15, ונכות תפקודית 25%. בית המשפט קמא התרשם שהמערער מנסה להאדיר את נזקיו ושאינו מממש את פוטנציאל השתכרותו.
הכלל שהופעל
גם כשערכאת הערעור מסתייגת מסכום שנפסק בראש נזק מסוים, קודם להתערבות נכון לבחון ממעוף הציפור את סכום הפיצויים כמכלול, ולברר אם נפלה טעות בולטת.
מה הצדיק התערבות
הנתונים האישיים. המערער עלה מאתיופיה ב-2013 בגיל 33, חסר השכלה פורמלית, מתקשה בקריאה ובכתיבה בעברית, בלי ידע במחשב ובלי אנגלית, ופוטנציאל השתכרותו בעבודת כפיים. זהו מקרה מובהק של הלכת גירוגיסיאן, שבו הגריעה מכושר ההשתכרות גבוהה מהנכות התפקודית. היא הועלתה מ-25% ל-30%.
מה נוסף
15,000 ₪ לעבר, 105,000 ₪ לעתיד ו-15,000 ₪ פנסיה.
קביעה נפרדת וחשובה
ניכוי דמי אבטלה בוטל. הסכמה דיונית לנכותם מקפלת בתוכה הנחה שייפסק פיצוי מלא לאותה תקופה. משנפסק פיצוי חלקי בלבד, הניכוי הותיר את המערער בחסרון כיס.
מה לא השתנה
הקביעה שאינו מקטין את נזקו, וניכוי גמלאות המוסד לביטוח לאומי לעתיד.
ע"א (מחוזי חיפה) 1058-09-25 – עיזבון נפגעת הולכת רגל נ' מבטחת
בית המשפט המחוזי בחיפה, השופטים עפרה אטיאס, איל באומגרט ואחסאן כנעאן, 12.5.2026
הערעור והערעור שכנגד התקבלו
הכלל
אין זו דרכה של ערכאת הערעור לבחון לעומק כל ראש נזק. ההתערבות בשומת הנזק נעשית במשורה, תוך בחינת הסכום הכולל, כשבמבט ממעוף הציפור קיימת חריגה בולטת מהמקובל.
ובכל זאת
גם לפי אמות מידה אלה נמצאה טעות המצדיקה התערבות במספר נושאים.
העדפה בין מומחים
כשמונו מומחים בתחומים שונים ומומחה אחד מחווה דעתו בתחום האחר, תועדף חוות דעתו של בעל המומחיות הספציפית. קביעת האורתופד על התפקוד השיקומי נעשתה בידי מי שנעדר את המומחיות הנדרשת, ובית משפט קמא דחה את הסבריה של מומחית השיקום בלי לפרט מהם אותם הסברים.
מה תוקן
ההפחתה של 30% בגין מצב קודם בוטלה, נוספו טיטולים, משקפיים, ריבית והצמדה על הוצאות מוכחות, וחושב מחדש הנזק הלא ממוני.
התוצאה
תוספת של 200,886 ₪ לסכום שפסקה הערכאה הדיונית.
לצד זאת
הערעור שכנגד של המבטחת התקבל אף הוא: משבוטלה ההפחתה, יש לנכות את מלוא תגמולי הסיעוד, בהפרש של 76,907 ₪.
מסלול שני, והיעיל יותר: הנמקה חסרה
ע"א (מחוזי י-ם) 26936-01-24 – מבטחת נ' נפגע, וערעור נגדי
בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטים עודד שחם, אברהם רובין ונמרוד פלקס, 29.7.2024
שני הערעורים התקבלו בחלקם
מה קבעה הערכאה הדיונית
נזקים של 1,416,000 ₪ בניכוי 1,282,000 ₪ גמלאות. הנכות התפקודית הועמדה על הנכות הרפואית המלאה, 26.69%, בלי הנמקה. הוצאות ועזרה לעתיד נפסקו ב-100,000 ₪, גם הם בלי כל הנמקה.
הקביעה המרכזית
חלק מהקביעות אינו עומד ברף ההנמקה הנדרש, באופן שאינו מאפשר ביקורת סבירה של ערכאת הערעור. במצב זה לא היה מנוס מביטולן ומהשבת התיק למתן פסק דין מנומק.
העיקרון המהותי
אין לקבוע מעין חזקה המזהה את הנכות הרפואית עם הנכות התפקודית או עם הגריעה בהשתכרות. התאמת הפיצוי היא לעולם אינדיבידואלית. הסתמכות על הנכות הרפואית בלבד אינה הנמקה מספקת.
צלקות
בנקודת המוצא, נכות שמקורה בצלקות אינה תפקודית בדרך כלל ואין בה כדי להשפיע על כושר ההשתכרות. בהיעדר נימוק לכלול אותן, יש יסוד לטענת המבטחת.
מה לא השתנה
בסיס השכר. הנפגע עבד בתשעה מקומות עבודה בשלוש השנים שקדמו לתאונה, ולכן לא היה מקום לקבוע את הבסיס לפי מקום העבודה האחרון.
נקודה דיונית
חזרת מבטחת מהודאה שמדובר בתאונת דרכים נדחתה. הדברים יפים ואפילו במיוחד כשהבקשה באה ממתדיין מיומן, הזוכה לייצוג הולם.
ע"א (מחוזי ת"א) 26586-12-25 – מבטחת נ' נפגעת
בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטות ש. יעקובוביץ, י. אילני וא. מור-אל, 27.8.2026
הערעור התקבל בחלקו
הרקע הדיוני
זהו הערעור השני. פסק הדין הראשון בוטל בערעור קודם והתיק הושב למתן פסק דין מלא ושלם, משנמצא שעמודי תווך בו חסרים.
מה קבעה הערכאה הדיונית בפעם השנייה
77.52% נכות רפואית, 73.7% תפקודית, ו-950,000 ₪ גלובלי על הפסדי השתכרות.
חובת ההנמקה גם באומדנה
גם כשבית המשפט מגיע למסקנה שיש קושי לאמוד את ההכנסות ובוחר בדרך האומדן, התייחסות לנתוני ההשתכרות היא חלק בלתי נפרד מההנמקה הנדרשת.
מה נעשה הפעם
ערכאת הערעור לא השיבה את התיק בשנית אלא השלימה את החסר בעצמה, על בסיס נתוני השתכרות שפורטו בהודעת הערעור ולא נסתרו.
הפער שהצדיק התערבות
העמדת הנכות התפקודית בגין הפגיעה הכלייתית על מלוא 65% סתרה את קביעת המומחה הפנימי עצמו, שקבע כי הנכות אינה אמורה להגביל את התפקוד וכי רק לטווח הרחוק קיימת סבירות להחמרה.
התוצאה
הפיצוי על הפסד השתכרות הועמד על 750,000 ₪ במקום 950,000 ₪. הפיצוי על עזרת הזולת, 180,000 ₪, נותר על כנו.
נקודה מעניינת
אותו סיכון עתידי עמום שימש להפחתת הפיצוי בראש נזק אחד ולביסוסו בראש נזק אחר.
ההבדל המעשי בין שני המסלולים ניכר. ערעור שתוקף את גובה הסכום נבחן מול רף גבוה של טעות בולטת במכלול. ערעור שמצביע על ראש נזק שנפסק בלי הנמקה כלל, ובמיוחד על נכות תפקודית שהועמדה על הנכות הרפואית בלי נימוק, אינו נבחן מול אותו רף: בהיעדר הנמקה הקביעה פשוט אינה יכולה לעמוד.
מה עוד עולה מארבעת הערעורים
שלוש קביעות חוזרות שמעבר לשאלת ההתערבות. הראשונה, אין חזקה שהנכות התפקודית שווה לנכות הרפואית, לשני הכיוונים: בתיק אחד היא הועלתה מעליה בשל נתונים אישיים, ובאחר הופחתה משום שסתרה את המומחה. השנייה, צלקות אינן תפקודיות כנקודת מוצא, ומי שרוצה לכלול אותן צריך לנמק. השלישית, מי שהוא עצמאי אינו מקבל פיצוי בגין הפסד פנסיה.
ההלכות של בית המשפט העליון שעומדות מאחורי ההבחנה הזו.
ראש הנזק שבו נפסקו כאן הסכומים הגדולים ביותר.
לא בטוחים אם יש לכם עילה?
אפשר לשלוח את המסמכים הרפואיים או את מכתב הדחייה ולקבל התייחסות ראשונית, ללא התחייבות.
