הפסד השתכרות לעתיד: תחשיב אקטוארי מול אומדן גלובלי
עודכן ב-21 בספטמבר 2026
Quick Answer
הפסד השתכרות לעתיד בתיקי נזקי גוף מחושב בשתי דרכים עיקריות: תחשיב אקטוארי או אומדן גלובלי. התחשיב האקטוארי מכפיל את בסיס השכר בשיעור הגריעה ובמקדם היוון עד גיל הפרישה, במטרה להגיע לחישוב מדויק ומפורט. לעומת זאת, אומדן גלובלי קובע סכום אחד כולל, ומשמש לעיתים קרובות במקרים של נכויות נמוכות, עד 10%, או כאשר קשה לאמוד הכנסות באופן מדויק. משרד עורכי הדין רן שפירא מציין כי בפסיקות מסוימות, כמו בת"א (שלום ת"א) 44547-04-23, נפסק סכום גלובלי של 110,000 ₪ שהיווה כשליש מהחישוב האקטוארי.
זה ראש הנזק הגדול ביותר כמעט בכל תיק נזקי גוף, ויש בו שתי דרכי חישוב שונות לגמרי. תחשיב אקטוארי מכפיל את בסיס השכר בשיעור הגריעה ובמקדם היוון עד גיל הפרישה. אומדן גלובלי נוקב בסכום אחד. חמישה פסקי דין מ-2024 עד 2026 מראים מתי בוחרים בכל אחת מהן, וכמה ההבדל שווה בכסף. בשניים מהם הציג בית המשפט את התחשיב האקטוארי במפורש ואז פסק סכום נמוך ממנו.
מתי פוסקים סכום גלובלי
בית המשפט נוהג להציג תחשיבי פיצויים שונים, אך פסיקתו הסופית עשויה להיות נמוכה מהם, תוך התחשבות בסיכונים עתידיים, יכולת השתכרות בפועל, וחובת הנמקה מפורטת. לדוגמה, בת"א (מחוזי י-ם) 31323-10-22, בית המשפט המחוזי בירושלים הציג שני תחשיבים (1,044,800 ₪ ו-1,288,550 ₪) ופסק 1,000,000 ₪ גלובלי, נמוך משניהם, בנימוק שיש לתת ביטוי לסיכון שהיקף העבודה ייפגע אך גם לאפשרות שלפחות בפרק זמן מסוים לא תהיה גריעה בכושר השתכרותו. במקרה נוסף, ע"א (מחוזי ת"א) 26586-12-25, הערעור התקבל בחלקו והפיצוי הופחת מ-950,000 ₪ ל-750,000 ₪, תוך פיצול לעבר ולעתיד והתייחסות מפורטת לנכות התפקודית ולסיכון עתידי עמום.
כיצד בית המשפט פוסק בין תחשיבי פיצויים שונים?
ת"א (מחוזי י-ם) 31323-10-22 – רוכב אופנוע נ' המאגר לביטוח רכב חובה
בית המשפט המחוזי בירושלים, סגן הנשיא ארנון דראל, 26.8.2026
התקבלה בחלקה
הנכות
54.64% נכות רפואית, ו-37% ללא הצלקות. שיעור תפקודי מספרי לא נקבע.
התחשיב הראשון שהוצג
גריעה של 30% מניבה כ-1,044,800 ₪.
התחשיב השני שהוצג
גריעה של 37% מניבה 1,288,550 ₪, לפי מקדם היוון 276.81.
מה נפסק
1,000,000 ₪ גלובלי, נמוך משניהם.
הנימוק
סכום הפיצוי צריך להיות נמוך משיעור גריעה של 37% כדי לתת ביטוי לסיכון שהיקף עבודתו ייפגע, אך מן הצד האחר יש להתחשב באפשרות שלפחות בפרק זמן מסוים לא תהיה גריעה בכושר השתכרותו.
על הצלקות
לא ניתן להן משקל תפקודי. בית המשפט לא שלל את טענות התובע על השפעתן, אך בשים לב לעיסוקיו ולהיקפן לא שוכנע שבוססה טענה להשפעה על השתכרותו בפועל.
ע"א (מחוזי ת"א) 26586-12-25 – מבטחת נ' נפגעת
בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטות ש. יעקובוביץ, י. אילני וא. מור-אל, 27.8.2026
הערעור התקבל בחלקו
מה פסקה הערכאה הדיונית
950,000 ₪ גלובלי על הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד כולל הטבות סוציאליות, לפי נכות תפקודית של 73.7%.
הכלל שנקבע
חובת ההנמקה חלה גם על אומדן. גם כשבית המשפט מגיע למסקנה שיש קושי משמעותי לאמוד את ההכנסות ובוחר בדרך האומדן, התייחסות לנתוני ההשתכרות היא חלק בלתי נפרד מההנמקה הנדרשת לדרך החישוב ולשיעורו.
מה נפסק בערעור
750,000 ₪. הפיצוי פוצל: 150,000 ₪ לעבר, המשקף שישה חודשי אי כושר מלא ולאחריהם נכות תפקודית של כ-20% בצירוף ריבית, ו-600,000 ₪ לעתיד, המשקף נכות תפקודית של כ-55% על בסיס הכנסה חודשית פוטנציאלית של כ-6,500 ₪ נטו עד גיל 70.
מה הפיל את הקביעה המקורית
העמדת הנכות התפקודית בגין הפגיעה הכלייתית על מלוא 65% סתרה את קביעת המומחה הפנימי עצמו, שקבע שהנכות אינה אמורה להגביל את התפקוד ושרק לטווח הרחוק קיימת סבירות ניכרת להחמרה.
על סיכון עתידי עמום
שני הצדדים בחרו שלא להבהיר מול המומחה מהי הערכת הזמן שבביטוי "הטווח הרחוק". אף שהנתון נותר עמום, יש להביאו בחשבון בפסיקת הפיצוי, בהערכה גסה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת ארנה לוי, 28.3.2024
התקבלה
הרקע
נער כבן 16 וחצי שרכב על אופנוע לא מבוטח של מעבידו כשליח. פגיעת ראש קשה, 100% נכות צמיתה שנקבעה בוועדות המוסד לביטוח לאומי ומחייבת לפי סעיף 6ב.
התחשיב המלא
3,466,000 ₪ עד גיל 67.
מה נפסק
3,300,000 ₪, בהפחתה קלה בשל הסיכוי לעבודות זמניות.
השאלה העקרונית
התובע הועסק בפועל באריזת מצרכים בסופרמרקט בכ-3,000 ₪ לחודש. בית המשפט קבע שעבודה זו אינה מבטאת כושר השתכרות אלא מעשה חסד ומחווה של רצון טוב, ושלא ניתן לקבוע שלאורך שנים ימצא מעסיק שיסכים לעשות עבורו את המחווה הזו.
ראשי נזק נוספים
537,100 ₪ הפסדי פנסיה, 4,746,200 ₪ עזרת הזולת לעתיד לפי 15,000 ₪ לחודש, 650,000 ₪ התאמות דיור ו-400,000 ₪ ניידות. סך נזקי התובע 12,829,550 ₪ לפני ניכויים.
הפחתה בבסיס השכר במקום הפחתה באחוז
ת"א (מחוזי מרכז) 14488-10-18 – הולך רגל נ' מבטחת ונהג
בית המשפט המחוזי מרכז לוד, השופטת מרב בן ארי, 15.9.2024
התקבלה
הנתונים
יליד 1996, הולך רגל, תסמונת כאב CRPS קשה, 100% נכות רפואית ואין סיכוי ממשי לשיקום.
הטכניקה
במקום להפחית את שיעור הגריעה, בית המשפט הפחית את בסיס השכר. הבסיס לעתיד הועמד על 10,000 ₪ נטו, לפי ברוטו של כ-11,000 ₪, שהם הפחתה של כ-20% מהשכר הממוצע.
הנימוק
נכות פסיכיאטרית של 10% שאינה קשורה לתאונה, ויכולות דלות שהציג עד לתאונה בכל הקשור להשתלבות במסגרת וליציבות תעסוקתית, אל מול גילו הצעיר בעת התאונה.
מה נשקל נגד חזקת השכר הממוצע
חוסר יציבות תעסוקתית עם חודשים רבים ללא עבודה כלל, חוסר יכולת להתמיד או להתקדם במקום עבודה אחד על פני מספר שנים, והיסטוריה של בעיית התמדה ומסגרת.
מה לא מצדיק סטייה
ציונים או תעודת בגרות אינם גורם שבפני עצמו מצדיק סטייה מהשכר הממוצע, ואפילו לא אי גיוס לצבא.
מה נפסק
2,765,000 ₪ לעתיד, לפי מקדם 276.5, ובנוסף 589,300 ₪ לעבר ו-419,288 ₪ פנסיה. תוחלת החיים הועמדה על גיל 75 בשל צריכה מוגברת של אופיאטים.
שלוש נקודות חוזרות. אומדן גלובלי אינו פטור מהנמקה, ובערעור אחד זה בדיוק מה שהפיל קביעה. שנייה, בתי משפט נוטים להציג את התחשיב האקטוארי ואז לפסוק מתחתיו, כך שמי שמגיש תחשיב צריך להניח שהוא התקרה ולא הרצפה. ושלישית, הפחתה יכולה להיעשות בשני מקומות שונים, באחוז הגריעה או בבסיס השכר, וכשהיא נעשית בבסיס קל יותר לפספס אותה.
עודכן ב-21 בספטמבר 2026. נכתב על ידי עו"ד רן שפירא, רן שפירא משרד עורכי דין, חולון. עוסק ברשלנות רפואית, נזקי גוף ותביעות ביטוח, ומייצג נפגעים ומבוטחים בלבד. הפסיקה המובאת כאן ניתנה בין צדדים אחרים, היא פומבית, והאמור בדף זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבדיקה פרטנית.