בסיס השכר לחישוב הפסד השתכרות: מהיכן לוקחים את המספר
עודכן ב-21 בספטמבר 2026
כל תחשיב של הפסד השתכרות נשען על מספר אחד: בסיס השכר. שבעה פסקי דין של בית המשפט העליון, מ-1989 ועד 2018, קובעים מהיכן לוקחים אותו בכל מצב – קטין שלא עבד מעולם, עובד עם תלושים מסודרים, אישה שעבדה בעסק משפחתי בלי להירשם, ומי שהכנסתו האמיתית הייתה גבוהה מזו שדווחה למס. החזקה בדבר השכר הממוצע במשק היא ברירת מחדל בהיעדר נתונים, ולא רצפה שכל ניזוק זכאי לה. הצד השני של המשוואה, שיעור הפגיעה בכושר ההשתכרות, נדון בעמוד הנכות התפקודית.
המסגרת: מה בדיוק מחשבים
ע"א 2099/94 חיימס נ' איילון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נא(1) 529
בית המשפט העליון, 21.5.1997
אחד הערעורים התקבל בחלקו
הכלל
"שיעור ההפסד נקבע, מצד אחד, בהתחשב בכושרו להשתכר לולא התאונה, ומצד אחר, בכושרו להשתכר בנכותו אשר נגרמה לו בתאונה. ההפרש בין השניים מצביע על שיעור הפגיעה בכושר ההשתכרות".
ברירת המחדל
"בהיעדר נתונים לגבי כושר השתכרותו של הניזק לפני התאונה נזקק בית-המשפט לא אחת להנחה שכושר השתכרותו של הניזק זהה לשיעור השכר הממוצע במשק".
הנקודה המעשית
טענה לעליית שכר ריאלית עתידית אכן מגדילה את בסיס החישוב, אבל היא טעונה ראיות ככל עובדה אחרת. אין לגביה חזקה, ולכן מי שאינו מביא ראיה בעניין הזה מפסיד אותו.
קטין ומי שטרם נוצרה לו היסטוריה תעסוקתית
ע"א 10064/02 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' אבו חנא, פ"ד ס(3) 13
בית המשפט העליון, השופטים א. ריבלין, א. גרוניס וס. ג'ובראן, 27.9.2005
הערעור והערעור שכנגד התקבלו
הרקע
תינוקת בת חמישה חודשים נפגעה בתאונת דרכים. בית המשפט המחוזי הביא בחשבון בקביעת הפיצוי את השכר הממוצע בכפר שבו גדלה ואת "הרקע הסוציו-אקונומי" שלה.
ההלכה
"נקודת המוצא אשר לקטינים שטרם הגיעו במועד התאונה לגיל בגרות, ואשר מסלול עבודתם ודרך השתכרותם טרם התגבשו, היא כי יש לערוך את חישוב אבדן כושר ההשתכרות שלהם על בסיס ההנחה שאילולא התאונה היו משתכרים כשיעור השכר הממוצע במשק. הנחה זו יאה לכול, לילד ולילדה, לאיש ולאישה, לשחור וללבן, לבני כל הדתות, יהיה מוצאם האתני אשר יהא".
מה נדחה במפורש
היותה תינוקת ולא תינוק, שייכותה למגזר הערבי, נטיית הנשים במשפחתה שלא לעבוד לאחר נישואין, ואזור המגורים. "אין לדון את הקטין לגורל מסוים אך בשל הסביבה שבה גדל, בשל השכלתם ופרנסתם של הוריו, בשל מינו או המוצא הגזעי או האתני שאליו הוא משתייך".
הסייג
זו חזקה הניתנת לסתירה. המודד המרכזי הוא הגיל: ככל שהקטין קרוב יותר לתום הקטינות כך גוברת האפשרות לסטות, "אלא שגם אז, ככלל, אפשרות הסטייה נמוכה היא". סטייה תותר רק בראיות בעלות משקל רב, ו"בנטיות, כישורים ושאיפות בעלמא לא בהכרח סגי".
התוצאה
בסיס החישוב תוקן לשכר הממוצע במשק והדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי. 20,000 ₪ שכר טרחה.
ע"א 6431/96 בר זאב נ' מוחמד, פ"ד נב(3) 557
בית המשפט העליון, השופט ת. אור, 4.8.1998
הערעורים התקבלו בחלקם
הרקע
נפגעה בתאונת דרכים בגיל 13, ואיבדה כליל את כושר ההשתכרות.
בסיס השכר
כושר ההשתכרות לולא התאונה הועמד על השכר הממוצע במשק, בהתאם לחזקה.
הסכומים
229,350 ₪ הפסד השתכרות לעבר, ו-1,172,337 ₪ הפסד כושר השתכרות לעתיד.
נקודה נוספת
אימץ את הלכת אלחדד בעניין הוצאות רפואיות: על הנפגע לעמוד על זכויותיו לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי במסגרת חובתו להקטין את הנזק.
ההבחנה שחוזרת בכל פסקי הדין האלה היא בין ניזוק שאין לגביו נתונים לבין ניזוק שיש לגביו נתונים. החזקה בדבר השכר הממוצע במשק נועדה למלא חלל ראייתי, לא לשמש רצפה. מי שיש לו תלושים נמדד לפיהם.
עובד עם היסטוריית השתכרות מתועדת
ע"א 5557/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' אלחדד, פ"ד נא(2) 724
בית המשפט העליון, השופט ת. אור, 30.4.1997
הערעורים התקבלו בחלקם
הרקע
נפגע בן 25 שעבד כרפתן במכון מחקר והשתכר בממוצע כ-3,164 ₪, ובנוסף עבד בשטיפת מדרגות. אין מחלוקת שאינו מסוגל להשתכר בנכותו.
הטענה שנדחתה
הנפגע טען שבהיותו צעיר כושר השתכרותו היה צפוי לגדול, ושלא הייתה הצדקה לפסוק לו פחות מהשכר הממוצע במשק.
ההכרעה
בית המשפט המחוזי העמיד את כושר ההשתכרות על 3,400 ₪ נטו לחודש, והעליון לא התערב. ההתאמה כלפי מעלה נעשתה בתוך הסכום הזה, כביטוי להגבלה העתידית במגוון העבודות שבהן יוכל למצוא את מחייתו.
המסקנה
כשיש היסטוריית עבודה מתועדת, היא הבסיס. העלאה מעליה דורשת ראיות קונקרטיות, ולא הפניה לחזקה.
ע"א 586/84 מקלף נ' זילברברג, פ"ד מג(1) 137
בית המשפט העליון, 16.3.1989
הערעורים התקבלו בחלקם
הרקע
אישה בת 52 עבדה שנים בבית דפוס משפחתי לצד בעלה, בלי להירשם כשותפה ובלי תלושי שכר.
מה שנדחה
חישוב הפסדיה לפי הפסדי העסק. "לא יתכן שאשה שמקדישה חלק ניכר משעות היום לטובת העסק עושה זאת ללא תשלום או הכנסה מתאימה לשעות שהיא מקדישה ולמאמץ שהיא משקיעה".
מה שנפסק
חישוב על בסיס השכר הממוצע במשק כפי שהיה במועדים הרלוונטיים: 22 חודשים בשכר מלא, ומשם 30% ממנו.
גיל הפרישה
הועמד על 65 בהיעדר ראיות ספציפיות, מתוך הנחה שהייתה ממשיכה לעזור בעסק מעבר לגיל הפרישה הפורמלי.
ע"א 2278/16 פלונית נ' מדינת ישראל
בית המשפט העליון, השופטים י. עמית וע. ברון, 12.3.2018
הערעורים התקבלו בחלקם
הרקע
התובעת עבדה במשרדו של בעלה. במשך שנים לא הונפקו לה תלושי שכר; בשנים 2003 עד 2004 השתכרה כ-3,500 ₪, ובשנת 2005 הוצאו לה תלושים רטרואקטיביים לפי שכר של כ-7,000 ₪.
בסיס השכר שנקבע
5,000 ₪ לעבר ולעתיד, בציון שקיימים סימני שאלה רבים בנוגע להפסדי השכר שיש לייחס לפגיעה.
חידוש בניכויים
בניכוי מן הניכוי יש להביא בחשבון גם את תוספת הוותק שהניזוק היה זכאי לה, שכן "הזכאות לתוספת ותק אינה נובעת מהתאונה". הדבר נכון גם לגבי ניזוק צעיר בתחילת דרכו.
הכנסה שלא דווחה לרשויות המס
ע"א 4351/13 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' וינטר
בית המשפט העליון, השופט י. עמית, 11.11.2013
שני הערעורים נדחו
הסוגיה
ניזוק, או תלוייו, הטוענים ששכרו האמיתי היה גבוה מהשכר שדווח לרשויות המס.
הכלל
"יש לבחון את הכנסתו האמיתית של הניזוק עובר לתאונה ואין להענישו, ובוודאי כך לגבי התלויים בו, בשל חטאיו". נקודת המוצא היא השבת המצב לקדמותו. מנגד, "על התובע הטוען לדיווח כוזב מוטל נטל של ממש להוכיח את השתכרותו האמיתית".
הסתייגות
השופט עמית העיר, בלי לקבוע מסמרות, שמעבר לנטל המוגבר ייתכן שיש להפחית ולו מעט מהערכת ההכנסה הבלתי מדווחת: נוכח הסיכון שהתובע היה נתפס בידי רשויות המס, וכעניין של מדיניות משפטית ותקנת הציבור.
התוצאה בפועל
בית המשפט המחוזי העריך את ההשתכרות ב-12,000 ₪ לפי מכלול הנתונים על כישוריו ועיסוקיו, והעליון לא התערב, שכן ההערכה מסורה לערכאה הדיונית.
שלוש בדיקות בכל תיק, לפני שמתחילים לחשב. ראשית, האם קיימת היסטוריית השתכרות מתועדת, ואם כן זה הבסיס. שנית, אם אין, האם הניזוק נכנס לגדר החזקה בדבר השכר הממוצע במשק. שלישית, האם הבסיס שבו אתם משתמשים הוא ברוטו או נטו, מפני שמכך נגזר אם מגיע פיצוי נפרד בגין הפסד פנסיה.
ראש הנזק שבו תיעוד חלקי שווה כמעט לאפס תיעוד.
איפה בית המשפט רשאי לאמוד במקום לחשב.
איך מוכיחים בסיס שכר כשההכנסה אינה יציבה.
הצד השני של המשוואה: שיעור הפגיעה בכושר ההשתכרות, וההבדל בין נכות רפואית לתפקודית.
לא בטוחים אם יש לכם עילה?
אפשר לשלוח את המסמכים הרפואיים או את מכתב הדחייה ולקבל התייחסות ראשונית, ללא התחייבות.
