המומחה הרפואי בתביעת פלת"ד: מי ממנה, מי משלם, ומה מחייב
עודכן: ספטמבר 2026
בתביעת תאונת דרכים אי אפשר להביא מומחה רפואי מטעמכם. זה שונה לגמרי מתביעת רשלנות רפואית. החוק מנתב את כל ההוכחה הרפואית דרך מומחה יחיד שבית המשפט ממנה, ולכן ההחלטות סביב אותו מינוי הן שמכריעות את התיק: האם ימונה מומחה בכלל, באיזה תחום, מה מותר להציג לו, מי משלם לו, והאם בית המשפט יכול לסטות ממסקנתו. ארבע ההכרעות בעמוד הזה עונות על כל אחת מהשאלות האלה, ושלוש מתוכן נוטות לטובת הנפגע.
שתי נקודות שכדאי לדעת מראש: ראשית, הרף למינוי מומחה נמוך במכוון. די בראשית ראיה לקיום נכות בתחום, ואין צורך להוכיח שהיא קיימת, משום שסירוב למנות שקול במידה מסוימת לדחיית התביעה. שנית, מימון שכר המומחה מוטל בדרך כלל על המבטחת ולא עליכם, וזה נכון גם כשמדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה.
ארבע הכרעות
רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט העליון, כב' השופט זילברטל, דן יחיד. ניתן ביום 30.5.2012.
הערעור התקבל במלואו
מה קרה
נפגעת בתאונה מסוג צליפת שוט ביקשה מינוי מומחים בארבעה תחומים. בית המשפט המחוזי מינה נוירולוג בלבד, דחה את שאר הבקשות, הפנה לנוירולוג את השאלה אם למנות מומחים נוספים, והטיל עליה את מימון שכר הטרחה.
הרף למינוי מומחה, וזה הלב
נקבע שראשית ראיה בלבד לקיומה של נכות בתחום מסוים מספיקה. אין צורך להוכיח שהנכות קיימת. אותו רף נמוך חל גם על הקשר הסיבתי, ודי ברמת הסתברות נמוכה. העיקרון: הנפגע אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שבית המשפט ימנה, ולכן סירוב למנות שקול במידה מסוימת לדחיית התביעה, ובמקרה של ספק יש למנות.
המסמך ה"פרטי", והטענה שנדחתה
נקבע שעובדת היותו של מסמך רפואי מטיפול פרטי אינה רלוונטית כלל. המבחן אינו אם המסמך ניתן במסגרת פרטית. כל עוד אינו נושא סימני היכר מובהקים של חוות דעת, וניתן במסגרת טיפול רפואי, הוא יכול גם לבסס בקשה למינוי וגם להיות מוצג למומחה. נפגע רשאי להתייעץ עם רופאים פרטיים ולקבל חוות דעת שנייה.
מה כן נחשב חוות דעת
מונח שיש לפרש בצמצום: מסמך הנושא סימנים מובהקים של חוות דעת, כמו הערכת אחוזי נכות צמיתה או הערכת סיכויי החלמה. מכתבי שחרור ותעודות חדר מיון אינם חוות דעת, גם אם יש בהם אבחנות והמלצות.
אסור להעביר את ההחלטה למומחה
נקבע שכאשר התובע ביסס את בקשתו, אין להתנות את קבלתה בהמלצת מומחה מתחום אחר. המומחה אינו אמור לנתח את ההיבט המשפטי, ובית המשפט הוא שצריך להיות ער להשלכות של אי המינוי. עם זאת, לגיטימי לקבוע שהמינוי הנוסף ייכנס לתוקף רק לאחר שחוות הדעת הראשונה תתקבל, מה שכונה מינוי בטור ולא במקביל.
מי מממן את המומחה
הנימוק של המחוזי, שהתובעת תממן משום שזו תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, נדחה. נקבע שהנוהג הרווח הוא להטיל את המימון הביניימי על המבטחת: יכולת המימון שלה עולה על זו של הנפגע, זהו תחום של אחריות מוחלטת, הטלת המימון על הנפגע עלולה לסכל את זכות הגישה לערכאות מחמת חוסר אמצעים, וממילא ניתן לקזז את ההוצאה מהפיצוי. הנפגע יחויב רק בנסיבות מיוחדות, כמו ספק ממשי בקיום נכות, חוסר תום לב או כשאין קשר סיבתי.
התוצאה
הערעור התקבל. ימונו מומחים בפסיכיאטריה וראומטולוגיה, המימון הביניימי הוטל על המבטחת לרבות לגבי הנוירולוג שכבר מונה, והוצאות 15,000 שקל.
רע"א 271/20 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני
בית המשפט העליון, השופטים עמית, מינץ ווילנר. ניתן ביום 12.3.2020.
הערעור התקבל
השאלה
האם מותר להציג למומחה שמינה בית המשפט קביעת נכות של ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, שהיא קביעה מחייבת לפי סעיף 6ב לחוק.
הרקע
תקנות המומחים אוסרות על צד להגיש למומחה חוות דעת רפואית, והפסיקה החילה את האיסור גם על דוחות ועדות של המוסד. החריג המוכר היה חוות דעת של מומחה אחר שמינה בית משפט.
מה נקבע
כשהקביעה מחייבת לפי סעיף 6ב, כלומר לא הוגשה בקשה להביא ראיות לסתור או שהוגשה ונדחתה, מותר להציגה. ההנמקה היא קל וחומר: לבית המשפט עצמו אין כל שיקול דעת לגבי קביעה מחייבת כזו, בעוד שחוות דעת של מומחה מטעמו אינה מחייבת והוא רשאי לקבלה, לדחותה או לאמץ ממנה חלקים. אם מותר להציג את המסמך בעל המעמד הנמוך יותר, מותר גם את הגבוה יותר.
מלכודת שכדאי להכיר
קביעה של ועדה רפואית בתביעת נכות כללית אינה קביעת דרגת נכות במובן סעיף 6ב, ולכן אינה מחייבת ואינה נכנסת לחריג הזה.
התוצאה
הערעור התקבל, ההחלטות שלמטה בוטלו, והצדדים רשאים להציג את הקביעות למומחה. אין צו להוצאות. זו החלטת ביניים, ולא נפסקו סכומים.
ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה
בית המשפט העליון, הנשיא שמגר והשופטים ש' לוין ואור. פסק הדין נכתב בידי השופט אור. ניתן ביום 24.7.1991. פורסם בפ"ד מה(4) 77.
הערעור התקבל
השאלה
מתי מותר להביא ראיות לסתור קביעת נכות מחייבת, והאם נפגע רשאי להוכיח נכות תפקודית בחוות דעת מטעמו כשהקביעה הרפואית מחייבת.
מתי מותרות ראיות לסתור
רק במקרים מיוחדים וחריגים, בנסיבות יוצאות דופן. שתי קטגוריות מוכרות: שינוי מהותי במצבו של הנפגע בין מועד הוועדה לבין הדיון בבית המשפט; או עובדות רלוונטיות חשובות על מצבו הרפואי הקודם שלא היו בפני הוועדה, ושאילו היו בפניה היו מביאות בוודאות לתוצאה אחרת.
ומה לא מספיק
שמומחה רפואי, ואפילו כמה מומחים, סבורים אחרת מהוועדה, גם אם הפער גדול. חילוקי דעות בין מומחים הם דבר שבשגרה, ולעולם לא קשה למצוא חוות דעת חולקת. פער רק במסקנות הנגזרות מאותם ממצאים לעולם אינו מספיק. צריך ממצאים שונים, או עובדה שלא הייתה בפני הוועדה.
הנכות התפקודית
נקבע שסעיף 6ב עוסק בנכות רפואית בלבד ואינו חוסם מניה וביה הוכחת נכות תפקודית. אך הדרך לכך היא בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט, ולא הבאת מומחים מטעם הצדדים. רופא מטפל יכול להעיד כעד רגיל על טיפול שנתן, אך לא לחוות דעת רפואית.
וסייג מהותי
המומחה שבית המשפט ימנה כפוף לקביעת הנכות הרפואית לפי סעיף 6ב, כל עוד לא הותרו ראיות לסתור. אחרת הקביעה המחייבת הייתה מתרוקנת מתוכן.
מתי לא ימונה מומחה נוסף
כשנקבע שלא נותרה נכות והנפגע מבקש מומחה לקביעת נכות תפקודית, בדרך כלל יסרב בית המשפט, שכן ככלל אם לא נותרה נכות רפואית לא נותרה מגבלה תפקודית. החריג הנדיר: כשנמצאה מגבלה המפריעה לתפקוד אך לא ניתן היה לשייך לה אחוז מפני שאין פריט מתאים בספר המבחנים.
התוצאה
הערעור התקבל. נקבע שלא נותרה נכות, לא רפואית ולא תפקודית, והפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד בוטל.
ע"א 2541/02 לנגר נ' יחזקאל
בית המשפט העליון, המשנה לנשיא אור והשופטים ריבלין וגרוניס. פסק הדין נכתב בידי השופט אור, בדעת מיעוט השופט גרוניס. ניתן ביום 12.1.2004. פורסם בפ"ד נח(2) 583.
הערעור שכנגד התקבל
מה קרה
הולך רגל נפגע במעבר חצייה ונגרם לו שבר קשה בירך. כאחד עשר חודשים לאחר מכן החל לסבול מהתקפים אפילפטיים. מומחה בית המשפט קבע נכות נוירולוגית חמורה אך שלל קשר סיבתי לתאונה וייחס אותה לציסטה מולדת.
השאלה
האם בית המשפט רשאי לסטות מחוות דעת המומחה שמינה ולקבוע ממצא נוגד, גם כשאין בחומר הראיות חוות דעת נגדית באותו תחום.
מה נקבע, וזו הקביעה המרכזית
בית המשפט הוא הפוסק האחרון בשאלות רפואיות. כשמכלול הראיות מוביל למסקנה שונה משל המומחה, בית המשפט רשאי לא רק שלא לקבל את מסקנתו אלא גם להגיע למסקנה שונה משלו. וחשוב במיוחד: הסמכות לתקן טעות של מומחה קיימת גם כשאין בחומר חוות דעת של מומחה בתחום השנוי במחלוקת. התיקון יכול להישען על משקלם המצטבר של מסמכים רפואיים, על אימוץ תשתית עובדתית שונה מזו שעליה נשען המומחה, ועל נסיבות נוספות.
איך זה יושם
נמצא שחוות הדעת נשענה על עובדת יסוד שגויה, שלא נגרמה חבלת ראש, וגם על נתון שגוי שהנפגע נפגע כנהג ולא כהולך רגל. בית המשפט שחזר את התמונה ההפוכה מנסיבות מצטברות, ונשען על שני מסמכים שכבר היו בתיק, ובהם מסמך שהנתבעים עצמם הסכימו להגשתו וויתרו על חקירת עורכיו.
דעת המיעוט
השופט גרוניס סבר שאין לבית המשפט הידע לקבוע ממצאים שונים מהמומחה בסוגיה כזו, ושככלל אין להעדיף חוות דעת שהוגשו מחוץ למסגרת הסטטוטורית, אפילו בהסכמת הצדדים, על פני חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.
ניכוי פנסיה
נקבע שתשלומי פנסיה שניתנו לנפגע מקרן פנסיה כתוצאה מהנזק מנוכים מהפיצוי, וכאן נוכה מלוא הסכום.
התוצאה
הערעור והערעור שכנגד התקבלו. הפיצוי חושב מחדש על בסיס 65 אחוז נכות במקום 30, וראשי הנזק של הפסדי ההשתכרות ועזרת הזולת הוגדלו בסכומים משמעותיים.
הכללים בשורה תחתונה
הרף למינוי: ראשית ראיה, גם לגבי הנכות וגם לגבי הקשר הסיבתי. בספק, ממנים.
מסמך מטיפול פרטי אינו פסול. המבחן הוא אם המסמך נושא סימני היכר מובהקים של חוות דעת, כמו קביעת אחוזי נכות, ולא היכן ניתן.
בית המשפט לא יעביר למומחה את ההחלטה אם למנות מומחה נוסף בתחום אחר, אם כי הוא רשאי לקבוע שהמינוי ייכנס לתוקף רק לאחר חוות הדעת הראשונה.
קביעת נכות מחייבת של המוסד לביטוח לאומי מותר להציג למומחה, והיא גם מחייבת את בית המשפט עצמו. קביעה בתביעת נכות כללית אינה כזו.
ראיות לסתור קביעה מחייבת מותרות רק בנסיבות חריגות: שינוי מהותי במצב, או עובדות מהותיות שלא היו בפני הוועדה. חוות דעת שחולקת על המסקנה מאותם ממצאים אינה מספיקה.
ובית המשפט הוא הפוסק האחרון. הוא רשאי לסטות ממסקנת המומחה ואף להגיע למסקנה משלו, גם בלי חוות דעת נגדית באותו תחום, כשהמומחה נשען על תשתית עובדתית שגויה.
הערה על הציטוטים: פסקי הדין הוותיקים של בית המשפט העליון מובאים כאן בפרפרזה ולא כציטוט מילולי, משום שהם נשאבו מהפרסום הרשמי המודפס. מי שנדרש לנוסח המדויק לצורך הליך משפטי צריך להסתמך על הפרסום הרשמי עצמו.
קישורים נוספים
לא בטוחים אם יש לכם עילה?
אפשר לשלוח את המסמכים הרפואיים או את מכתב הדחייה ולקבל התייחסות ראשונית, ללא התחייבות.
עודכן ב-21 בספטמבר 2026. נכתב על ידי עו"ד רן שפירא, רן שפירא משרד עורכי דין, חולון. עוסק ברשלנות רפואית, נזקי גוף ותביעות ביטוח, ומייצג נפגעים ומבוטחים בלבד. הפסיקה המובאת כאן ניתנה בין צדדים אחרים, היא פומבית, והאמור בדף זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבדיקה פרטנית.