האם זו תאונת דרכים? המבחנים שבתי המשפט מפעילים
עודכן: ספטמבר 2026
לא כל פגיעה שקשורה לרכב היא "תאונת דרכים" לפי חוק הפלת"ד. המבחן המרכזי שקבע בית המשפט העליון הוא האם השימוש ברכב שגרם לנזק נופל לגדר הסיכון התעבורתי. פגיעה בעת פריקה וטעינה במנוף של משאית הוכרה כתאונת דרכים, התהפכות מלגזה בזמן הרמת עובד הוכרה ברוב דעות, ופגיעת נהג אוטובוס במהלך סריקה ביטחונית לפני היציאה לנסיעה לא הוכרה. שלוש ההכרעות האלה, ביחד, מתוות את הגבול.
למה השאלה הזו מכריעה כל כך: אם המקרה נכנס להגדרה, התביעה מתנהלת לפי חוק הפלת"ד, באחריות מוחלטת וללא צורך להוכיח אשם של אף אחד, אך בכפוף למגבלות ולתקרות שבחוק. אם המקרה נופל מחוץ להגדרה, הדרך היא תביעת נזיקין רגילה, שבה צריך להוכיח רשלנות אך אין את מגבלות הפלת"ד. זו אינה שאלה טכנית. היא קובעת נגד מי תובעים, מה צריך להוכיח וכמה אפשר לקבל.
ההגדרה שממנה הכל מתחיל
ההגדרה הבסיסית בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, היא מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. לצד ההגדרה הבסיסית קבע המחוקק חזקות חלוטות, המרחיבות את תחולת החוק על מצבים מסוימים (למשל אירוע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב), וחזקה ממעטת, המוציאה מתחולת החוק מקרים שבהם נעשה ברכב שימוש למטרות אחרות, כגון מעשה מכוון לגרימת נזק.
שלוש הכרעות שמגדירות את הגבול
רע"א 8061/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט העליון, הרכב של שבעה שופטים, בראשות הנשיא ברק. ניתן ביום 28.11.1996. פורסם בפ"ד נ(3) 531.
הוכר כתאונת דרכים
מה קרה
אדם נפגע בעת פעולת פריקה וטעינה שבוצעה באמצעות מנוף שהורכב על משאית. השאלה הייתה אם פגיעה כזו נכנסת להגדרת "תאונת דרכים".
מה נקבע
בית המשפט קבע את המסגרת הפרשנית שלפיה נבחנת ההגדרה עד היום: תחילה בוחנים את ההגדרה הבסיסית על יסודותיה, לאחר מכן את החזקות המרבות, ולבסוף את החזקה הממעטת.
יסודות ההגדרה הבסיסית
שישה יסודות מצטברים: מאורע, נזק גוף, קשר של "עקב", שימוש, ברכב מנועי, ולמטרות תחבורה.
מבחן הסיכון התעבורתי
"כל שימוש ברכב הגורם נזק גוף והנופל לגדריו של סיכון תעבורתי זה הוא 'למטרות תחבורה'". זהו המבחן המרכזי שמפעילים בתי המשפט כשהם נשאלים אם אירוע מסוים הוא תאונת דרכים.
נקודה מעשית חשובה
דרישת "מטרות התחבורה" נבחנת בהגדרה הבסיסית, אך נפסק כי "אין היא חלה לעניין החזקות החלוטות". כלומר, מקרה שאינו עומד במבחן התחבורתי עדיין יכול להיכנס לחוק דרך אחת החזקות החלוטות, כמו זו העוסקת בניצול הכוח המכני של הרכב.
התוצאה
הפגיעה הוכרה כתאונת דרכים, פה אחד.
רע"א 6168/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שפסו
בית המשפט העליון, השופטים דנציגר ופוגלמן, בדעת מיעוט השופט סולברג. ניתן ביום 17.6.2014.
הוכר ברוב דעות
מה קרה
מלגזה עמדה במקומה והתהפכה בזמן שהרימה מנקה חלונות לגובה. הפגיעה לא התרחשה בזמן נסיעה.
הטענה נגד ההכרה
הרמת אדם לגובה אינה פעולה תעבורתית, ולכן הסיכון שהתממש אינו סיכון תעבורתי.
מה נקבע בדעת הרוב
יש לבחון את הפעולה בהקשר של רצף הפעולות שבו היא משובצת ולא כפעולה מבודדת: "פעולה זו הייתה חוליה בלבד בשרשרת פעולות רציפות… יש לראות את מכלול הפעולות כולו כמיועד 'למטרות תחבורה'".
דעת המיעוט
השופט סולברג סבר שהסיכון שהתממש היה סיכון כללי הנובע מהרמת משא לגובה, ולא סיכון תעבורתי, ולכן אין להכיר באירוע כתאונת דרכים.
התוצאה
האירוע הוכר כתאונת דרכים ברוב דעות.
רע"א 9084/05 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' ינטל
בית המשפט העליון, השופטים ריבלין, נאור וד' חשין. ניתן ביום 29.10.2007.
לא הוכר כתאונת דרכים
מה קרה
נהג אוטובוס נפגע בעת שביצע סריקה ביטחונית באוטובוס, לפני היציאה לנסיעה.
הטענה להכרה
הסריקה מתבצעת ברכב עצמו, היא חלק מנוהל היציאה לנסיעה, ולכן היא חלק מהשימוש התחבורתי.
מה נקבע
בית המשפט דחה את הקישור הזה: "תכלית הסריקה הבטחונית היא צמצום הסיכון הבטחוני. אין זו תכלית תעבורתית". כן נקבע כי "אין לקבל מבחן טכני של נוכחות ברכב", כלומר עצם העובדה שאדם נמצא ברכב בזמן הפגיעה אינה מספיקה.
התוצאה
האירוע לא הוכר כתאונת דרכים, פה אחד, בהיפוך קביעת בית המשפט המחוזי.
מה עולה מהפסיקה הזו
המבחן אינו היכן היה האדם אלא איזה סיכון התממש. הימצאות ברכב אינה מספיקה, ולעומת זאת פגיעה ליד הרכב או בזמן שהרכב עומד יכולה בהחלט להיכנס לחוק.
בוחנים את רצף הפעולות, לא רגע בודד. פעולה שנראית במנותק כלא תעבורתית עשויה להיות חוליה ברצף שמטרתו תחבורתית, כפי שנקבע בשפסו.
גם אם המבחן התעבורתי לא מתקיים, התיק לא בהכרח נגמר. לפי עוזר, החזקות החלוטות עומדות בפני עצמן, ולכן יש לבדוק אותן בנפרד לפני שמסיקים שהחוק אינו חל.
מטרה זרה שוללת את הקשר. כשמטרת הפעולה היא אחרת לגמרי, כמו אבטחה, בית המשפט לא יראה בה מטרה תחבורתית, גם אם היא מתבצעת בתוך הרכב וכחלק מנוהלי העבודה.
| המקרה | ההכרעה | הטעם המרכזי |
|---|---|---|
| פגיעה בפריקה וטעינה במנוף של משאית (עוזר) | הוכר | ניצול הכוח המכני של הרכב, חזקה חלוטה העומדת בפני עצמה |
| התהפכות מלגזה בעת הרמת עובד (שפסו) | הוכר ברוב דעות | הפעולה הייתה חוליה ברצף פעולות בעל אופי תעבורתי |
| סריקה ביטחונית באוטובוס לפני נסיעה (ינטל) | לא הוכר | תכלית הפעולה ביטחונית ולא תעבורתית |
שלוש ההכרעות שלמעלה הן ההלכות המנחות שבתי המשפט מפנים אליהן כשהשאלה הזו עולה. עם זאת, כל תיק מוכרע לפי נסיבותיו הקונקרטיות, וההבדל בין מקרה שהוכר למקרה שלא הוכר הוא לעיתים דק. תיאור העובדות המדויק, ובמיוחד מה בדיוק נעשה ברכב ברגע הפגיעה ולשם מה, הוא מה שמכריע בפועל.
קישורים נוספים במאגר
- חזרה למאגר הפסיקה
- פסיקה בתביעות נזיקין
- פסיקה בערעורים על הביטוח הלאומי
- איך נקבע גובה הפיצוי: נתונים מתוך הפסיקה
לא בטוחים אם יש לכם עילה?
אפשר לשלוח את המסמכים הרפואיים או את מכתב הדחייה ולקבל התייחסות ראשונית, ללא התחייבות.
