מומחה בית המשפט בתביעת רשלנות רפואית: כמה משקל יש לחוות הדעת שלו

עודכן ב-21 בספטמבר 2026

בחמישה פסקי דין ברשלנות רפואית מ-2026 שנבדקו כאן אומצה חוות דעת מומחה בית המשפט בארבעה, לעיתים גם כשבית המשפט מתח עליה ביקורת מפורשת. במקרה החמישי נפסל המומחה בשל ניגוד עניינים, והליך המינוי התחיל מחדש.

הכלל

ההלכה חוזרת בכל פסקי הדין, בנוסח שמקורו בע"א 293/88 ומצוטט שוב ושוב: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת… לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל".

בפועל המשמעות חדה יותר ממה שהנוסח מרמז. הניסוח שהשופט רפי ארניה בחר מדויק במיוחד: "בית המשפט ידחה את עמדת המומחה רק אם הוכח שנפל בה פגם קשה ומהותי המערער לחלוטין את יסודותיה". זה רף שקשה מאוד לעמוד בו.

המקרה החריג: מומחה בית המשפט נפסל

ת"א (שלום ב"י) 32136-08-20 פלונית נ' ד"ר חוסאם אבו אחמד ואח'
בית משפט השלום בבת ים · השופטת אידית קליימן-בלק · 29.8.2026

התקבלה חלקית · 106,000 ₪

מה קרה בהליך
מומחה בית המשפט נחקר, ורק לאחר החקירה התגלה ניגוד עניינים בינו לבין מומחה התביעה. ביום 23.5.2024 נפסלה חוות דעתו כולה ומונה מומחה אחר תחתיו.
מהות ניגוד העניינים
איבה אישית בין השניים. לפי הנטען, מומחה התביעה כתב בתיק אחר חוות דעת נגד בנו של מומחה בית המשפט, ובעבר אף פיטר אותו מתפקידו. הדבר נרמז בחקירה באמירה "not my cup of tea" ורק בהמשך התברר היקפו.
טעם נוסף לפסילה
בנו של המומחה סייע בפועל בכתיבת חוות הדעת וביצע את צילומי הפה של התובעת, בלי שהדבר צוין בחוות הדעת ובלי אישור בית המשפט.
וגם
חוות הדעת עצמה נמצאה "חסרה ולאקונית": ללא אנמנזה, ללא ממצאי בדיקה קלינית וללא פרק דיון מנומק. המומחה גם לא הגיב לבקשת הפסילה אף שניתנה לו הזדמנות.
מה שקבע את התוצאה בסוף
המומחה החליף אומץ ללא עוררין על ידי כל הצדדים, ואיש מהם לא ביקש לחקור אותו. "בכך הסכינו שני הצדדים גם יחד עם קביעותיהם וממצאיהם ולא נותר לבית המשפט אלא לאמצם".

ארבעה מקרים שבהם חוות הדעת אומצה

ת"א (שלום ראשל"צ) 37015-08-15 עיזבון המנוח פלוני נ' מכבי ומדינת ישראל
בית משפט השלום בראשון לציון · השופט רפי ארניה · 19.7.2026

אומצה למרות ביקורת · התביעה נדחתה

הביקורת של בית המשפט
המומחה קבע ממצא הנוגד את דו"ח הצנתור שנערך בזמן אמת, ורק בחקירה הנגדית התברר שצפה בסרטי הצנתור, עובדה שלא נכתבה בחוות הדעת. בית המשפט כתב ש"מענה המומחה בחקירה הנגדית היה מפתיע" ושהוא "לא הסביר ולא שיתף בחוות דעתו… כיצד הגיע לממצא זה".
ובכל זאת
חוות הדעת אומצה, בעיקר משום שהתביעה נמנעה מצעדים דיוניים זמינים לאחר אותה עדות מפתיעה. ההימנעות "פועל לחובתה".
עיקרון נוסף שנקבע
"זהו תפקידו וחובתו של מומחה… להגיע לממצאים עצמאיים משלו… גם אם מסקנתו שונה מהאמור… במסמכים ובאבחנות שנכתבו על ידי מי מהצדדים בזמן אמת".
ת"א (שלום חי') 31205-10-20 פלונית נ' רד"מ – רפואה דחופה מיזמים
בית משפט השלום בחיפה · השופט הדר מסורי · 3.8.2026

אומצה למרות ביקורת · 609,955 ₪

הביקורת
"חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט יכולה היתה להיערך בצורה מפורטת ומשכנעת יותר, עם זאת לא מצאתי לסטות ממנה".
מה זה מלמד
ניסוח חלש או מקוצר אינו עילה לסטייה. עילה לסטייה היא פגם בבסיס המקצועי, לא באיכות הכתיבה.
ת"א (שלום נצ') 14083-12-22 פלונית נ' בית חולים המשפחה הקדושה
בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת · השופטת הבכירה נבילה דלה מוסא · 17.6.2026

אומצה במלואה · 142,000 ₪

התוצאה המעשית
חוות הדעת של מומחה בית המשפט אומצה במלואה ואיינה את מרבית התביעה: ללא נכות צמיתה כירורגית, ולכן ללא הפסדי השתכרות. נתבעו למעלה מ-1.6 מיליון ₪ ונפסקו 142,000 ₪.
נקודה שראויה לתשומת לב
המומחה כלל בחוות דעתו קביעה נורמטיבית ולא רפואית, שלפיה האירוע "אינו מוגדר כאירוע רשלני". זו קביעה שאינה בסמכותו. בית המשפט עצמו קבע בנפרד שמדובר בהתנהגות החורגת מהסטנדרטים המקובלים.
ת"א (שלום חי') 63133-06-21 פלוני נ' ד"ר מוחמד מחאמיד
בית משפט השלום בחיפה · השופט עופר שובל · 25.6.2026

אומצה בהסכמה · 117,600 ₪

ההסדר הדיוני
הנתבע הודיע שהוא מאמץ את קביעות מומחה בית המשפט הן באחריות והן בנזק, והצדדים הסכימו שפסק הדין יינתן ללא חקירת מצהירים, על יסוד המסמכים והסיכומים בלבד.
מה נפסק
147,000 ₪ בניכוי אשם תורם של 20%, ובסך הכול 117,600 ₪. הנתבע הציע 2,000 ₪ בלבד בגין כאב וסבל ונפסקו 50,000 ₪.

מה זה אומר בפועל

שלוש מסקנות מעשיות עולות מחמשת התיקים. הראשונה: מינוי מומחה מטעם בית המשפט הוא לרוב רגע ההכרעה בתיק, הרבה לפני פסק הדין. השנייה: ויתור על חקירת המומחה סוגר את הדלת כמעט לחלוטין, ובשני תיקים כאן הוא היה הגורם המכריע לתוצאה. השלישית: פסילת מומחה אפשרית, אבל העילה שהצליחה לא הייתה מחלוקת מקצועית אלא ניגוד עניינים ואי גילוי שלו.

מכאן שהשאלות שכדאי לברר בשלב המינוי, ולא אחריו, הן מי המומחה, מה היחסים שלו עם המומחים שכבר הגישו חוות דעת בתיק, ומי בפועל עורך את חוות הדעת ומבצע את הבדיקה.

קישורים נוספים במאגר

לא בטוחים אם יש לכם עילה?

אפשר לשלוח את המסמכים הרפואיים או את מכתב הדחייה ולקבל התייחסות ראשונית, ללא התחייבות.