נשיכת כלב: אחריות הבעלים ומאיפה מגיע הפיצוי
אחריות חמורה: לא צריך להוכיח שהבעלים התרשל
פקודת הנזיקין קובעת הסדר מיוחד לנזקי כלב. בעל הכלב או מי שמחזיק בו חב בנזק שגרם הכלב, ואין צורך להוכיח שהוא התרשל. זו אחריות חמורה, ולכן תיקי נשיכת כלב נבדלים מרוב תביעות הנזיקין.
ההגנות המצומצמות של הבעלים
החוק מכיר במספר קטן של מצבים שבהם הבעלים לא יחוב, ורק בהם:
- התגרות של הנפגע בכלב.
- תקיפה של הבעלים, בן זוגו, הורהו או ילדו על ידי הנפגע.
- הסגת גבול במקרקעין של הבעלים על ידי הנפגע.
מה לעשות מיד
- לקבל טיפול רפואי. נשיכות מזדהמות מהר, וגם נשיכה שנראית קטנה מחייבת ניקוי וטיפול מונע.
- לוודא שמנגנון הפגיעה מתועד בגיליון: שנשך כלב, איפה, ובאילו נסיבות.
- לצלם את הפצע מיד ובימים שאחרי. צלקת היא ראש נזק בפני עצמו, והתיעוד של ההתפתחות שלה חשוב.
- לזהות את הכלב ואת בעליו. שם, כתובת ופרטי קשר. בלי זה אין את מי לתבוע.
- לדווח לווטרינר הרשותי. יש חובת דיווח על נשיכה, והדוח הזה הוא ראיה חשובה בתיק.
- לאסוף עדים. במיוחד כשעולה טענת התגרות.
מאיפה מגיע הכסף
לרוב לא מכיסו של הבעלים. הכיסוי מגיע בדרך כלל מביטוח צד שלישי בפוליסת ביטוח הדירה של בעל הכלב. זו נקודה שרוב הנפגעים ורוב הבעלים אינם מודעים לה, והיא הופכת תביעה שנראית לא מעשית לתביעה שמשתלם לנהל.
ראשי הנזק בתיקי נשיכה
- צלקת ופגיעה אסתטית. בייחוד בפנים, ובייחוד אצל ילדים. נקבעים לה אחוזי נכות.
- נזק נפשי. חרדה מכלבים, הפרעות שינה, הימנעות. בילדים זה רכיב מרכזי ולא שולי.
- פגיעה תפקודית כשנפגעו גידים, עצבים או שרירים.
- הוצאות רפואיות, כולל טיפולי לייזר או ניתוחים פלסטיים לתיקון צלקת.
פירוט מלא של רכיבי הפיצוי נמצא בעמוד ראשי הנזק, ואת צירוף אחוזי הנכות אפשר לחשב במחשבון הנכות המשוקללת.
כשהנפגע הוא ילד
רוב נפגעי נשיכות הכלבים הם ילדים, והפגיעה לרוב בפנים ובידיים בגלל הגובה. שני דברים חשובים כאן: הנזק האסתטי והנפשי מקבל משקל גבוה יותר, ומניין ההתיישנות מתחיל רק בהגיע הילד לבגרות. אין צורך למהר להסדר לפני שברור מה יישאר.
התיישנות
שבע שנים מיום האירוע, וכשהנפגע קטין מגיל הבגרות. אפשר לחשב במחשבון ההתיישנות.
התמונה המלאה של מסלולי נזקי הגוף נמצאת במדריך נזקי גוף.
יש מכתב דחייה או ספק לגבי הזכאות?
אפשר לשלוח את הפוליסה ואת המכתב ולקבל התייחסות ראשונית, ללא התחייבות.
