פסק דין חדש קבע פיצוי עתק בגין רשלנות רפואית בסקירת מערכות. מתי אי-גילוי מום גנטי מהווה עילה לתביעה וכיצד מחושב הפיצוי? המדריך המלא ממשרד עו"ד רן שפירא.

רשלנות רפואית בסקירת מערכות: המדריך המלא בעקבות פסק הדין על מום גנטי

הציפייה לילד היא אחת התקופות המרגשות בחייו של אדם, ותקופת ההיריון רצופה בבדיקות מעקב שמטרתן להבטיח את בריאות העובר והאם. סקירות המערכות, המוקדמת והמאוחרת, הן אבני דרך קריטיות במעקב זה, שנועדו לאתר מומים מבניים או ממצאים מחשידים שעלולים להצביע על בעיה גנטית. אך מה קורה כאשר הבדיקה "תקינה" לכאורה, וההורים מגלים רק לאחר הלידה שהילד סובל ממום קשה? פסק דין תקדימי מאוקטובר 2025, שהעניק פיצוי עתק להורים במקרה כזה, מדגיש את אחריותם של רופאי נשים וטכנאי אולטרסאונד ומבהיר מתי כשל באבחון מהווה רשלנות רפואית בסקירת מערכות.

במשרד עורכי הדין רן שפירא, אנו מלווים משפחות המתמודדות עם המציאות המורכבת של גידול ילד עם צרכים מיוחדים, ומסייעים להן למצות את זכויותיהן ולקבל את הפיצוי המגיע להן. במדריך זה, נסביר את ההיבטים המשפטיים של תביעות "הולדה בעוולה", נבחין בין סיבוך טראגי לבין התרשלות, ונפרט כיצד מחושב הפיצוי שנועד להבטיח את עתידו ורווחתו של הילד.

סיבוך או רשלנות? ההבדל המשפטי באי-גילוי מום בסקירת מערכות

לא כל אי-גילוי של מום במהלך ההיריון מהווה רשלנות רפואית. הרפואה אינה מדע מדויק, וישנם מומים נדירים או קלים שאינם ניתנים לגילוי גם בבדיקת האולטרסאונד המקיפה ביותר. השאלה המשפטית המרכזית היא האם הרופא או הטכנאי פעלו בהתאם ל"סטנדרט הטיפול הסביר" – כלומר, האם הם ביצעו את הבדיקה ופענחו את ממצאיה כפי שכל רופא וטכנאי סבירים ומיומנים היו עושים באותן נסיבות.

רשלנות רפואית בסקירת מערכות יכולה לבוא לידי ביטוי במספר אופנים:

• ביצוע לקוי של הבדיקה: דילוג על איברים חיוניים, שימוש במכשור מיושן או לא תקין, או אי-התעמקות בממצאים גבוליים.
• פענוח שגוי של הממצאים: התעלמות מ"סמנים רכים" (כמו מוקד אקוגני בלב או הרחבת אגני כליה) שיכולים להצביע על סיכון מוגבר לתסמונת גנטית, או פירוש ממצא חריג כממצא תקין.
• היעדר תיעוד או דיווח: אי-תיעוד ממצא מחשיד בדו"ח הבדיקה, או אי-יידוע ההורים והרופא המטפל במשמעות הממצאים ובצורך בהמשך בירור.
• אי-הפניה לבדיקות המשך: זוהי נקודה קריטית. כאשר מתגלה בסקירה ממצא מחשיד, אפילו "קל", חלה על הרופא חובה להסביר להורים את משמעותו ולהמליץ על הרחבת הבירור באמצעות בדיקות כמו ייעוץ גנטי, בדיקת מי שפיר עם צ'יפ גנטי (CMA) או בדיקת אקסום. הימנעות מהפניה כזו עשויה להוות רשלנות חמורה.

ממצא מחשיד בסקירה: מתי אי-הפניה לצ'יפ גנטי (CMA) היא עילה לתביעה?

בדיקת הצ'יפ הגנטי (CMA) היא בדיקה מתקדמת המבוצעת על דגימת מי שפיר, ומסוגלת לאתר חסרים או תוספות זעירים של חומר גנטי (תסמונות מיקרו-דלציה) שאינם ניתנים לגילוי בבדיקת הכרומוזומים הרגילה. משרד הבריאות ממליץ על ביצוע הבדיקה במקרים בהם מתגלה מום מבני משמעותי בעובר. עם זאת, הפרקטיקה הרפואית המקובלת והפסיקה המשפטית מרחיבות חובה זו. (ראו גם: המשרדים המובילים ברשלנות רפואית בישראל 2026)

גם כאשר מתגלה "ממצא רך" או מספר ממצאים כאלה, אשר כל אחד מהם בנפרד עשוי להיחשב שולי, חובתו של הרופא היא להסתכל על התמונה הכוללת. הצטברות של ממצאים מחשידים מעלה את הסיכון הסטטיסטי לקיומה של תסמונת גנטית. במצב כזה, אי-הסבר להורים על האפשרות לבצע בדיקת CMA, על יתרונותיה וחסרונותיה, כדי שיוכלו לקבל החלטה מושכלת אם להמשיך את ההיריון, מהווה הפרה של חובת הגילוי ועלולה לבסס עילת תביעה בגין רשלנות רפואית בסקירת מערכות.

פיצוי עתק בגין "הולדה בעוולה": כיצד מחשבים את נזקי הילד?

כאשר בית המשפט קובע כי התקיימה רשלנות רפואית שהובילה ל"הולדה בעוולה", מטרת הפיצוי אינה "להעניש" את הצוות הרפואי, אלא להבטיח שהילד שנולד עם צרכים מיוחדים יקבל את כל המשאבים הדרושים כדי לחיות חיים מלאים, מכובדים ובריאים ככל הניתן. הפיצוי אינו ניתן על עצם קיומו של הילד, אלא על העלויות העודפות הכרוכות בגידולו בהשוואה לילד בריא.

חישוב הפיצוי הוא מורכב ומתבסס על חוות דעת של מומחים מתחומים שונים. הוא כולל, בין היתר, את הרכיבים הבאים:

• עזרת צד ג' וסיעוד: כיסוי עלויות של מטפלים, סייעות ושירותי סיעוד לאורך כל חיי הילד.
• טיפולים רפואיים ופרא-רפואיים: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, טיפולים רגשיים וכל טיפול אחר הנדרש.
• התאמת דיור וניידות: עלויות התאמת בית המגורים לצרכי הילד (מעלון, פתחים רחבים), וכן רכישת רכב מותאם.
• ציוד ואביזרים: כיסאות גלגלים, הליכונים, עזרים טכנולוגיים, חיתולים וציוד מתכלה אחר.
• הפסדי השתכרות עתידיים: פיצוי על אובדן כושר ההשתכרות של הילד כאשר יגיע לבגרות.
• כאב וסבל: פיצוי בגין הסבל שנגרם וייגרם לילד לאורך חייו.
• קיצור תוחלת חיים: במקרים בהם המום הגנטי מקצר את תוחלת החיים, ניתן על כך פיצוי.

בנוסף, ההורים זכאים לפיצוי בגין נזקיהם האישיים, לרבות הפסדי השתכרות שנגרמו להם עקב הטיפול בילד, והכאב והסבל הנפשי העצום שחוו.

שאלות נפוצות

האם כל מקרה של לידת ילד עם מום שלא התגלה בסקירה הוא רשלנות רפואית?

לא. רשלנות נקבעת על פי מבחן "הרופא הסביר". אם הרופא ביצע את הבדיקה לפי הפרוטוקול המקובל ולא יכול היה באופן סביר לגלות את המום, ייתכן שלא מדובר ברשלנות. התביעה מתבססת על הוכחה שהצוות הרפואי חרג מסטנדרט הטיפול המצופה ממנו.

עברתי סקירת מערכות פרטית והמום לא התגלה. את מי תובעים?

ניתן לתבוע הן את הרופא שביצע את הסקירה באופן פרטי והן את המכון בו היא בוצעה. במקרים מסוימים, ניתן לבחון גם את אחריותה של קופת החולים, אם למשל היא הפנתה לרופא שאינו מיומן מספיק או לא וידאה שהמעקב אחר ממצאים חריגים מבוצע כראוי.

כמה זמן יש לי להגיש תביעת רשלנות רפואית בהריון?

תקופת ההתיישנות בתביעות "הולדה בעוולה" היא מורכבת. ככלל, ניתן להגיש את התביעה עד שהילד מגיע לגיל 25 (שבע שנים לאחר הגעתו לגיל 18). עם זאת, חשוב מאוד לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר כדי לאסוף את התיעוד הרפואי ולבנות את התיק בצורה מיטבית.

אמרו לי שהיה "ממצא רך" בסקירה אבל הרגיעו אותי שהכל בסדר. האם יש לי עילה לתביעה?

בהחלט ייתכן. חובתו של הרופא אינה רק לזהות ממצא, אלא גם להסביר להורים באופן מלא וברור את משמעותו, כולל את הסיכונים הסטטיסטיים הנמוכים, ולהציע את כל אפשרויות הבירור הקיימות. "הרגעה" שאינה מבוססת על בירור מספק עלולה להוות הפרה של חובת הגילוי ועילה לתביעה.

פנו לייעוץ מקצועי ללא התחייבות

ההתמודדות עם גילוי מום קשה לאחר הלידה היא מטלטלת ומציפה. לצד הקשיים הרגשיים והפיזיים, עומדת בפניכם משימה חשובה – להבטיח את עתידו הכלכלי והרפואי של ילדכם. אם אתם חושדים כי התקיימה רשלנות רפואית בסקירת המערכות שעברתם, אתם לא לבד.

משרד עורכי הדין רן שפירא מתמחה בניהול תביעות רשלנות רפואית, ביטוח ונזיקין. אנו מזמינים אתכם לפגישת ייעוץ ראשונית, דיסקרטית וללא כל התחייבות, בה נבחן את פרטי המקרה שלכם, נסביר לכם את זכויותיכם ונעריך את סיכויי התביעה. צרו קשר עוד היום בטלפון 03-9011125 או השאירו פרטים באתר, ואנו נחזור אליכם בהקדם.

קריאה נוספת מומלצת באתר משרדנו: המדריך המקיף לרשלנות רפואית · פסיקות מכוננות ברשלנות רפואית.