תאונת דרכים עם הולך רגל – מגיע לכם פיצוי גם אם הנהג לא אותר

נפגעתם כהולכי רגל בתאונת דרכים והנהג ברח? גלו כיצד לתבוע פיצויים דרך קרנית, אילו ראיות לאסוף ואילו טעויות להימנע מהן. מדריך מעשי ממשרד עו"ד רן שפירא

נפגעתם כהולכי רגל בתאונת דרכים? הזכויות שלכם רחבות ממה שאתם חושבים

דמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם חוצים את הכביש במעבר חציה מוסדר, רכב פוגע בכם ונוסע הלאה מבלי לעצור. אתם שוכבים על המדרכה, כואבים ומבולבלים, ואין לכם מושג מי הנהג שפגע בכם. או אולי הנהג עצר, אבל מתברר שהרכב לא היה מבוטח בביטוח חובה. בשני המקרים, רבים מהנפגעים משוכנעים שאין להם ממי לתבוע – וזו טעות יקרה. החוק הישראלי מעניק להולכי רגל שנפגעו בתאונת דרכים הגנה רחבה במיוחד, וקיים מנגנון מובנה שנועד להבטיח פיצוי גם כשהנהג הפוגע לא אותר או לא היה מבוטח כלל.

בשנים האחרונות, פסיקות של בית המשפט העליון חידדו והבהירו את הגדרת "תאונת דרכים" ואת זכויות הנפגעים במצבים מורכבים אלה. במאמר זה נסביר בדיוק כיצד פועל המנגנון המשפטי שמגן עליכם, מה עליכם לעשות מיד לאחר התאונה, ואילו טעויות נפוצות עלולות לעלות לכם ביוקר.

חוק הפלת"ד והגנת הולך הרגל – מה אומר החוק?

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד) התשל"ה-1975 הוא אחד החוקים הייחודיים בשיטה המשפטית הישראלית. בניגוד לתביעות נזיקין רגילות, חוק הפלת"ד פועל על בסיס עיקרון "האחריות ללא אשם" – כלומר, הולך רגל שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי ללא צורך להוכיח שהנהג התרשל. עצם העובדה שהתאונה אירעה במהלך שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה מקימה את הזכאות.

נקודה חשובה: הזכאות חלה גם אם הולך הרגל עצמו התרשל. גם אם חציתם שלא במעבר חציה, ואפילו אם חציתם באור אדום – אתם עדיין זכאים לפיצוי. אמנם התנהגות רשלנית מצדכם עשויה להשפיע על גובה הפיצוי בנסיבות מסוימות, אך היא אינה שוללת את הזכאות עצמה. זוהי רשת ביטחון שהמחוקק הישראלי פרש במיוחד עבור הולכי רגל, מתוך הכרה בכך שהם הצד הפגיע ביותר בתאונות דרכים.

יתרה מכך, פסיקות בית המשפט העליון הרחיבו את ההגנה גם למצבים שאינם מעורבים בפגיעה ישירה של הרכב בהולך הרגל. למשל, הולך רגל שנבהל מצפירת רכב, קפץ הצידה ונחבל – עשוי להיות זכאי לפיצוי. המבחן המשפטי הוא האם נזקי הגוף נגרמו עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה, ולא בהכרח מגע פיזי ישיר.

קרנית – הגוף שמפצה כשאין מי שישלם

כאן נכנסת לתמונה "קרנית" – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. קרנית הוקמה מכוח חוק הפלת"ד במטרה להבטיח שאף נפגע תאונת דרכים לא ייוותר ללא פיצוי. הקרן מפצה נפגעים בשני מצבים עיקריים:

• נהג שלא זוהה (פגע וברח): כאשר הנהג הפוגע נמלט מזירת התאונה ולא ניתן לאתר אותו, קרנית נכנסת לנעלי חברת הביטוח ומפצה את הנפגע.
• רכב לא מבוטח: כאשר לרכב הפוגע לא הייתה פוליסת ביטוח חובה בתוקף בעת התאונה, קרנית משלמת את הפיצויים לנפגע.

חשוב לדעת: הליך התביעה מול קרנית דומה במהותו לתביעה מול חברת ביטוח, אך ישנם הבדלים פרוצדורליים משמעותיים. למשל, קרנית נוטה לבחון את התביעות בקפדנות רבה יותר, ולעיתים דורשת הוכחות מחמירות יותר לכך שאכן מדובר בתאונת דרכים. לכן, ליווי של עורך דין המתמחה בתאונות דרכים הוא קריטי במיוחד כשמגישים תביעה לקרנית.

טווח הפיצויים בתביעות הולכי רגל שנפגעו בתאונת דרכים משתנה משמעותית בהתאם לחומרת הפגיעה. פגיעות קלות יחסית עשויות להניב פיצויים של עשרות אלפי שקלים, בעוד שפגיעות קשות – שברים מרוכבים, פגיעות ראש, נכות תפקודית – עשויות להגיע לפיצויים של מיליוני שקלים. בפסיקות שניתנו בשנים האחרונות נפסקו סכומים של מיליוני שקלים לטובת הולכי רגל שנפגעו קשה, כולל מקרים שבהם הנהג לא אותר.

הראיות שיכריעו את התביעה שלכם – מדריך מעשי לזירת התאונה

הדקות והשעות הראשונות לאחר תאונת דרכים עם הולך רגל הן קריטיות. הראיות שתאספו או תפספסו בשלב זה יקבעו במידה רבה את גורל התביעה שלכם. להלן רשימת פעולות חיונית:

• פנו לחדר מיון מיד: גם אם אתם מרגישים "בסדר", האדרנלין מסווה כאבים ופגיעות. תיעוד רפואי מיידי הוא הראיה החזקה ביותר שלכם. הרבה נפגעים מגלים ימים ושבועות אחרי התאונה שנגרמו להם פגיעות משמעותיות שלא הרגישו בזמן אמת.
• הזמינו משטרה ודרשו דוח: דוח משטרתי הוא מסמך מכריע, במיוחד בתביעות מול קרנית. אם הנהג ברח, הדיווח המשטרתי המיידי מחזק את הטענה שמדובר בתאונת דרכים.
• תעדו הכל בטלפון: צלמו את המיקום, סימני בלימה, שברים במדרכה או בכביש, נזקים לבגדים או לחפצים שלכם, ואת מצבכם הפיזי מיד לאחר הפגיעה.
• אספו פרטי עדים: עדי ראייה הם זהב טהור בתביעות תאונות דרכים. בקשו שם, טלפון ותעודת זהות מכל מי שנכח בזירה.
• חפשו מצלמות אבטחה: בדקו אם ישנן מצלמות אבטחה בחנויות, בניינים או מצלמות עירוניות הצופות לכיוון הזירה. צילומי וידאו הם הראיה החזקה ביותר, אך הם נמחקים לרוב תוך ימים ספורים – לכן יש לפעול מהר.
• שמרו כל מסמך: קבלות על הוצאות רפואיות, אישורי מחלה, תלושי שכר שמראים הפסד הכנסה – כל אלו מרכיבים בתחשיב הפיצויים.

חמש טעויות נפוצות שגורמות לנפגעים לאבד את זכויותיהם

לאורך שנים של ליווי נפגעי תאונות דרכים, ישנן טעויות שחוזרות על עצמן שוב ושוב וגורמות לנפגעים להפסיד פיצויים שמגיעים להם בדין:

טעות מספר 1: אי-פנייה לחדר מיון ביום התאונה. זוהי הטעות ההרסנית ביותר. כאשר אין תיעוד רפואי מיידי, חברת הביטוח או קרנית יטענו שהפגיעה לא קשורה לתאונה או שהיא אינה חמורה כפי שנטען. פער של ימים ואפילו שעות בין התאונה לבין הפנייה הרפואית הראשונה עלול לפגוע באופן משמעותי בתביעה.

טעות מספר 2: אי-דיווח למשטרה. נפגעים רבים, במיוחד כאלו שנפגעו קלות יחסית, מוותרים על הגשת תלונה במשטרה. ללא דוח משטרתי, קשה הרבה יותר להוכיח את נסיבות התאונה, ובמיוחד לבסס תביעה מול קרנית במקרה של נהג שברח.

טעות מספר 3: חתימה על מסמכים מול חברת ביטוח ללא ייעוץ משפטי. חברות ביטוח וקרנית שולחות לעיתים חוקרים או שמאים לנפגעים בשלב מוקדם, ומציעות הסכמי פשרה מהירים. סכומים אלה נמוכים באופן דרמטי מהפיצוי האמיתי שמגיע לכם. אל תחתמו על שום מסמך לפני שהתייעצתם עם עורך דין.

טעות מספר 4: אי-המשכיות בטיפול הרפואי. נפגעים שמפסיקים את הטיפול הרפואי ולא פועלים על פי ההמלצות הרפואיות למעשה מעבר לכך שהם פוגעים בבריאות שלהם, הדבר נראה בפני בית המשפט באופן בו הנפגע למעשה כבר ייתכן ואינו זקוק לטיפול רפואי. לפיכך, ככל ונפגעתם בתאונת דרכים חשוב מאוד לפעול בהתאם להמלצות הרפואיות ושיהיה רצף טיפולי ראוי.

לסיכום,

בכל מקרה שבו נפגעתם בתאונת דרכים נכון יהיה לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הנזיקין. משרד עורכי הדין רן שפירא בעל ניסיון רב במימוש זכויות נפגעים לפיצוי בגין תאונות דרכים. הנכם מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ ונעשה כל שנדרש על מנת לסייע לכם.