רשלנות רפואית באי-ביצוע תרבית GBS ואבחון מאוחר של זיהום סטרפטוקוקוס ביילוד

אי-ביצוע תרבית GBS בשבועות 35-37 או אי-מתן אנטיביוטיקה מונעת בלידה עלול להוביל לספסיס ביילוד. מדריך משפטי מקיף על זכויותיכם לפיצוי.

כשבדיקה פשוטה בשבוע 35 יכולה למנוע אסון

חיידק הסטרפטוקוקוס מקבוצה B (GBS) הוא אחד הגורמים השכיחים ביותר לזיהומים חמורים ביילודים בימיהם הראשונים. חיידק זה שוכן באופן טבעי במעי, בפי הטבעת ובנרתיק אצל כ-10%-30% מהנשים ההרות — ובדרך כלל אינו גורם להן כל נזק. אך כאשר יולדת נשאית מעבירה את החיידק ליילוד במהלך הלידה, התוצאות עלולות להיות הרסניות: ספסיס (זיהום דם), דלקת קרום המוח (מנינגיטיס), דלקת ריאות ואף מוות. הנקודה הקריטית היא שכל האסון הזה ניתן למניעה כמעט מלאה באמצעות בדיקה פשוטה וזולה ומתן אנטיביוטיקה בזמן. כאשר הצוות הרפואי נכשל בכך, מדובר ברשלנות רפואית שמזכה את המשפחה בפיצוי.

מהי תרבית GBS ומדוע היא כה חשובה

ההנחיות הרפואיות המקובלות בישראל ובעולם קובעות כי יש לבצע תרבית נשאות ל-GBS לכל אישה הרה בין השבועות 35 ל-37 להריון. הבדיקה פשוטה: לוקחים משטח מהנרתיק ומפי הטבעת ושולחים לתרבית מעבדה. תוצאה חיובית פירושה שהאישה נשאית, ומחייבת מתן אנטיביוטיקה מונעת (פרופילקסיס) תוך-לידתית — כלומר עירוי אנטיביוטיקה במהלך הלידה עצמה, המפחית דרמטית את הסיכון להעברת הזיהום ליילוד.

הרשלנות הרפואית בהקשר זה יכולה להתרחש בכמה שלבים: אי-ביצוע תרבית GBS כלל; אי-רישום או אי-התייחסות לתוצאת התרבית; פרשנות שגויה של התוצאה; ובעיקר — אי-מתן אנטיביוטיקה מונעת ליולדת נשאית או ליולדת עם גורמי סיכון ידועים.

גורמי הסיכון שמחייבים אנטיביוטיקה גם ללא תרבית

נקודה חשובה שרבים אינם מודעים לה: גם כאשר לא בוצעה תרבית GBS, או כאשר תוצאתה אינה ידועה, קיימים גורמי סיכון קליניים המחייבים את הצוות לתת אנטיביוטיקה מונעת באופן אמפירי במהלך הלידה. בין גורמי הסיכון המרכזיים:

• חום בלידה — עלייה בחום גופה של היולדת (מעל 38 מעלות) מחשידה לזיהום ומחייבת טיפול.
• ירידת מים ממושכת — כאשר חלפו יותר מ-18 שעות מרגע ירידת המים ועד הלידה, הסיכון לזיהום עולה משמעותית.
• לידה מוקדמת — לידה לפני שבוע 37, שבו לרוב עדיין לא בוצעה תרבית GBS.
• נשאות ידועה בהריון קודם או זיהום GBS בדרכי השתן בהריון הנוכחי.

כאשר הצוות הרפואי מתעלם מגורמי סיכון אלה ואינו נותן אנטיביוטיקה מונעת — גם אם לא הייתה בדיקת תרבית — ניתן לטעון לרשלנות רפואית ברורה, שכן ההנחיות מחייבות פעולה במצבים אלה. (ראו גם: המשרדים המובילים ברשלנות רפואית בישראל 2026)

אבחון מאוחר של הזיהום ביילוד — שרשרת הכשלים

הרשלנות אינה מסתיימת בלידה. גם לאחר הלידה, כאשר היילוד מפתח סימנים של זיהום — נשימה מהירה, חום או היפותרמיה, סרבול בהנקה, חיוורון, אדישות או קושי נשימתי — על הצוות לזהות במהירות את התמונה הקלינית, לבצע בדיקות דם ותרביות, ולהתחיל טיפול אנטיביוטי מיידי. עיכוב של שעות בודדות בזיהוי ספסיס ביילוד עלול להוביל לנזק מוחי בלתי הפיך או למוות. אבחון מאוחר של הזיהום, לצד אי-מתן האנטיביוטיקה המונעת בלידה, יוצר שרשרת כשלים שכל אחת מחוליותיה עשויה לבסס תביעת רשלנות רפואית.

כיצד מוכיחים את הרשלנות והקשר הסיבתי

ביסוס תביעת רשלנות רפואית בתחום זה נשען על שני אדנים: הוכחת הסטייה מסטנדרט הטיפול הסביר, והוכחת הקשר הסיבתי בין הכשל לבין הנזק שנגרם ליילוד. כאן נכנס לתמונה כוחם של הרישומים הרפואיים. אם בגיליון הלידה חסר תיעוד של תרבית GBS, אם לא נרשם מתן אנטיביוטיקה מונעת, או אם התיעוד לוקה בחסר — בית המשפט רשאי להפעיל את דוקטרינת "הנזק הראייתי" ולהעביר את נטל ההוכחה אל כתפי בית החולים. משמעות הדבר: המוסד הרפואי יידרש להוכיח שפעל כראוי, ולא המשפחה שתידרש להוכיח שהתרשל.

טיפ פרקטי: בקשו וקבלו עותק מלא של התיק הרפואי — גיליון ההריון, מעקב ההיריון בקופת החולים, גיליון הלידה ותיק היילוד. שמרו על כל מסמך, וודאו שהגיליונות כוללים תיעוד של תרבית GBS ושל הטיפול שניתן (או לא ניתן) בלידה.

שאלות נפוצות

מה קורה אם לא בוצעה תרבית GBS בכלל במהלך ההריון?

אי-ביצוע תרבית GBS בשבועות 35-37, כאשר הבדיקה מתחייבת על פי ההנחיות, עשוי כשלעצמו להיחשב רשלנות רפואית. במקרה כזה, גם ללא ידיעה על נשאות, על הצוות בלידה לשקול מתן אנטיביוטיקה מונעת בהתאם לגורמי סיכון. אם היעדר הבדיקה הוביל לזיהום ביילוד, ניתן לבסס תביעה.

אילו גורמי סיכון מחייבים אנטיביוטיקה מונעת בלידה גם ללא תוצאת תרבית?

גורמי הסיכון המרכזיים הם חום ביולדת מעל 38 מעלות, ירידת מים ממושכת מעל 18 שעות, לידה מוקדמת לפני שבוע 37, נשאות GBS בהריון קודם וזיהום GBS בדרכי השתן בהריון הנוכחי. בכל אחד מהמצבים הללו, ההנחיות מחייבות מתן אנטיביוטיקה מונעת גם ללא תוצאת תרבית ידועה.

כמה זמן יש לי להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין נזק ליילוד?

ככלל, תקופת ההתיישנות בתביעות נזיקין היא שבע שנים. אולם כאשר מדובר בנזק שנגרם לקטין, מניין ההתיישנות מתחיל להיספר רק מהגיעו לגיל 18. משמעות הדבר היא שלרוב יש פרק זמן ארוך יחסית להגשת התביעה, אך מומלץ מאוד לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר כדי לשמר ראיות ומסמכים.

מה גובה הפיצוי שניתן לקבל במקרה של נזק ליילוד עקב זיהום GBS?

גובה הפיצוי משתנה בהתאם לחומרת הנזק ולהשלכותיו ארוכות הטווח. במקרים של נזק מוחי, מוגבלות צמיתה או צורך בטיפול סיעודי לכל החיים, הפיצויים עשויים להסתכם במיליוני שקלים, הכוללים הפסדי השתכרות עתידיים, עלויות טיפול, סיעוד, ריהוב והתאמות. כל מקרה נבחן לגופו על ידי מומחים רפואיים ואקטוארים.

האם אפשר לתבוע גם אם התרבית הייתה שלילית אך היילוד נדבק?

תרבית שלילית אינה מבטלת אוטומטית אחריות רפואית. תוצאה שלילית שנלקחה מוקדם מדי, בטכניקה לקויה, או שהתעלמו מגורמי סיכון קליניים אחרים שהתפתחו בלידה — כל אלה עשויים לבסס טענת רשלנות. יש לבחון את מכלול הנסיבות ואת ההתנהלות הקלינית בזמן הלידה.

מהו "נזק ראייתי" וכיצד הוא מסייע לתביעה?

דוקטרינת "הנזק הראייתי" חלה כאשר ישנו מצב שבו חסר מידע שעל צד חובה להביאו כמו לדוגמא תיעוד רפואי חסר. במצב שכזה נטל ההוכחה מועבר למעשה מכתפי התובע לכתפי הנתבע. לדוגמא, ככל ותובע טוען שבשעה 20:00 ניתנה לו תרופה לא נכונה, ובית החולים מראה תיעוד של השעה 20:00 שמראה שניתנה תרופה אך לא מפורט איזו, אז על בית החולים יהיה הנטל להוכיח שאכן התרופה שניתנה היא הנכונה. זו דוגמא פשוטה אך בתביעות הרשלנות הרפואית ישנן דוגמאות רבות להעברת הנטל בשל נזק ראייתי. לפיכך בכל מקרה שבו ישנו ספק או צורך לבחון האם נזק נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית פנו למשרד עורכי דין המתמחה בנושא.

למשרד עורכי הדין רן שפירא ניסיון רב בייצוג לקוחות בתביעות רשלנות רפואית. לעו"ד רן שפירא ניסיון של כ – 20 שנה בייצוג לקוחות ואנו נשמח לנסות ולסייע לכם. מוזמנים לפנות אלינו בטלפון 03-9011125 או באמצעות מייל office@ranshapira.co.il.

קריאה נוספת מומלצת באתר משרדנו: רשלנות רפואית בלידה · פסיקות מכוננות ברשלנות רפואית.