מה לעשות אם ניתחו אותי בגפה או באיבר הלא נכון

ניתוח בגפה או באיבר הלא נכון הוא מקרה שבו העובדות עצמן מדברות, ולכן נטל ההוכחה עשוי לעבור לנתבע. הצעד הראשון הוא לבקש את פרוטוקול הניתוח ואת טופס ההסכמה החתום.

שלבי פעולה מומלצים

1. תעדו את כל מה שקרה לפני הניתוח

שם המרדים, שם המנתח, מי סימן את האיבר לניתוח, אם בכלל. תיעוד ההסכמה — האם ציינו את הצד הנכון? מה נכתב בפרוטוקול? כל פרט חשוב.

2. בקשו את פרוטוקול הניתוח המלא, מיידית

פרוטוקול הניתוח יראה בדיוק מה נעשה. במקרים חמורים, פרוטוקול הניתוח מנסה לתקן את הרישום בדיעבד — לכן חשוב לקבל את הגרסה המקורית מוקדם ככל האפשר.

3. דרשו הסבר מפורש מבית החולים בכתב

בקשו הסבר רשמי איך הטעות קרתה. בית החולים מחויב להשיב תוך זמן סביר. הסברים סתמיים או התחמקויות — עצמם עילה חזקה.

4. פנו לעורך דין תוך שבועות ספורים

בתיקי ניתוח בגפה שגויה — הפיצוי לרוב מוסדר בפשרה מוקדמת יחסית, כי בית החולים יודע שאין לו סיכוי. עם ייצוג משפטי טוב, אפשר להגיע לפיצוי משמעותי תוך שנה-שנתיים.

5. תעדו את הנזק — פיזי ונפשי

ניתוח באיבר הלא נכון גורם נזק כפול: הנזק לאיבר שנותח בטעות, וההליך הנוסף שיצטרך להיעשות לתיקון. גם נזק נפשי (חוסר אמון, PTSD, פחד מטיפולים) — עילת תביעה עצמאית.

שאלות ותשובות

האם רופאים ובית החולים אחראים במשותף?

כן. המנתח אישית אחראי (רשלנות בפעולה), בית החולים אחראי (רשלנות במערכת — פרוטוקולי סימון, בקרה), ולעיתים גם המרדים והחדר ניתוח.

מה עם ה"כלל האוניברסלי" של WHO?

ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם ב-2008 פרוטוקול "Surgical Safety Checklist" שכולל אימות זהות המטופל, הצד לניתוח, וסימונו בעט. הפרתו היא רשלנות ברורה בבית משפט.

כמה פיצוי אפשר לקבל?

תלוי בנזק. במקרים של גפה שנותחה — 500 אלף עד 2 מיליון. במקרים חמורים (איברים חיוניים) — יותר. פסיקה מ-2019 קבעה 3.5 מיליון בתיק דומה.