רשלנות רפואית בניתוחים: מתי סיבוך הופך לעילה לתביעה?

סוגי רשלנות בניתוחים

• ניתוח באיבר הלא נכון — מהמקרים החמורים. צד שמאל במקום ימין, איבר אחר מהמתוכנן.
• השארת חפצים בגוף — מספריים, גזה, מחטים שנותרו לאחר הניתוח. דורש ניתוח חוזר וגורם לזיהומים.
• פגיעה במבנים אנטומיים שכנים — חיתוך עצב, פגיעה בכלי דם, ניקוב איבר.
• טעויות בהרדמה — מנת יתר, אי-זיהוי תגובה אלרגית, נזק מוחי מחוסר חמצן.
• זיהומים אחרי ניתוח שלא טופלו — סטרילציה לקויה, חוסר אבחון מוקדם של זיהום.
• ניתוח שלא היה נדרש — אינדיקציה לא נכונה, חלופות שלא הוצגו.
• הסכמה לא מדעת — הסיכונים לא הוסברו במלואם, חלופות לא הוצעו.

הסכמה מדעת — חוק חשוב

חוק זכויות החולה מחייב כי לפני כל פרוצדורה רפואית, על המטופל לקבל הסבר מלא על: המצב הרפואי, הטיפול המוצע, הסיכונים, החלופות. אם הניתוח בוצע ללא הסבר מספק — זו עילה עצמאית לתביעה גם אם הניתוח עצמו בוצע ללא רשלנות.

גובה הפיצוי בתביעות כירורגיות

• פגיעה תפקודית קבועה — מאות אלפי שקלים עד מיליונים
• סיבוכים שגרמו לניתוח חוזר — פיצוי על העלות + הסבל הנוסף
• פגיעה בהסכמה מדעת — פיצוי על פגיעה באוטונומיה (גם אם אין נזק פיזי)
• תמותה בניתוח — תביעת תלויים של בני המשפחה

איך אנו פועלים בתיק כירורגי