נשיכת כלב: אחריות חמורה – הכירו את 3 ההגנות היחידות
עודכן ב-21 בספטמבר 2026
Quick Answer
בישראל, סעיף 41א לפקודת הנזיקין מטיל אחריות חמורה על בעלי כלבים בגין נזקי גוף שנגרמו מנשיכה, המחייבת פיצוי ללא קשר לשאלת רשלנות הבעלים. לבעל הכלב עומדות שלוש הגנות ספציפיות בלבד המנויות בחוק – התגרות הניזוק, תקיפת הניזוק את הבעלים או בני משפחתו, או הסגת גבול – כאשר נטל ההוכחה עליהן מוטל על הבעלים. פסיקת בית המשפט העליון בע"א 7611/22 מיום 7.6.2023 מדגימה את היקף הפיצויים, כאשר במקרה זה נפסקו כ-3.5 מיליון ש"ח לנפגעת, לעומת כיסוי ביטוחי מוגבל של 131,000 ש"ח בלבד.
זו אחת העילות הנוחות ביותר לנפגע בכל דיני הנזיקין, ורבים לא יודעים את זה. סעיף 41א לפקודת הנזיקין מטיל על בעל הכלב אחריות חמורה, כלומר חובת פיצוי בלי שום קשר לשאלה אם התרשל. אין צורך להוכיח שהכלב היה מסוכן, שהבעלים ידע, או שהיה אפשר למנוע. לבעלים עומדות שלוש הגנות בלבד, סגורות ומנויות בחוק, והנטל להוכיח אותן מוטל עליו. שלוש הכרעות, מבית המשפט העליון ומבית משפט השלום, מראות איך זה עובד בפועל.
מה כתוב בחוק. סעיף 41א: בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם הייתה או לא הייתה התרשלות מצידו של הבעלים. סעיף 41ב קובע שלא תהא הגנה לבעלים אלא אם הנזק נגרם עקב אחד משלושה: התגרות של הניזוק בכלב; תקיפת הניזוק את הבעלים, את בן זוגו, הורו או ילדו; או הסגת גבול של הניזוק במקרקעין. וסעיף 41ג מוסיף שהסימן הזה אינו גורע מזכויות אחרות לפי הפקודה או לפי כל דין אחר, כך שאפשר לטעון במקביל גם לרשלנות.
מה קבע בית המשפט העליון בפסק דין עדכני בנושא נשיכת כלב?
ע"א 7611/22 – נפגעת נשיכה נ' בעלי הכלב
בית המשפט העליון, השופטים י' עמית, י' וילנר ור' רונן, 7.6.2023
הערעור התקבל בחלקו
מה קרה
ילדה כבת שמונה ננשכה על ידי כלבם של דודה ודודתה. שבע עשרה שנים לאחר האירוע, על סף תקופת ההתיישנות, הגישה תביעת נזיקין.
מה קבעה הערכאה הדיונית
40% נכות נפשית צמיתה בגין הפרעה פוסט טראומטית, לפי מומחה בית המשפט, ו-20% נכות בגין צלקות בפנים, שנקבעו כ-10% תפקודית. נפסקו כ-3.5 מיליון ₪, ועם שכר טרחה והוצאות כ-4.4 מיליון ₪.
האחריות, שלא הותקפה בהצלחה
אחריות חמורה שלא על בסיס אשם, ולצידה שלוש הגנות חלופיות שהמערערים לא נכנסו לאף אחת מהן. העוולה מטילה חובת פיצוי ללא קשר לשאלה אם הייתה התרשלות.
אשם תורם של ההורים
נטען ונדחה. משהנפגעת הייתה מבקרת דרך קבע בביתם של המערערים, לא נמצא אשם תורם מצד הוריה. בית המשפט השאיר בצריך עיון אם לצד שלוש ההגנות שבסעיף חלות גם ההגנות הכלליות שבפקודה, כמו אשם תורם או הסתכנות מרצון.
מה כן שונה
גובה הפיצוי. ככלל אצל מי שנפגע כקטין מזוהה שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות עם הנכות הרפואית, אך אין זה כלל הרמטי. כאן נקבע שהמקרה נופל בגדר החריגים, בשים לב לטיב הנכות ולהשפעתה בפועל, ושהנפגעת אינה נזקקת לעזרה פיזית ולסיעוד כפי שנפסק. גם הסכומים בראשי הטיפולים ובנזק הלא ממוני נמצאו מופרזים.
הערה מעשית שכדאי מאוד להכיר
אין חובת ביטוח סטטוטורית על בעלי כלבים. גם כשהבעלים מבטח את עצמו, בדרך כלל מדובר בהרחבה של פוליסת ביטוח דירה סטנדרטית שגובה הכיסוי שלה מוגבל. בתיק הזה הכיסוי עמד על 131,000 ₪ בלבד, מול פסק דין של מיליונים.
התובעת הותקפה וננשכה על ידי כלב השייך לנתבעת. נותרה צלקת ביד ימין ומספר שריטות ברגל, ובעקבות האירוע הייתה במעקב ובטיפול נפשי.
על מי הנטל
להוראה המחייבת את בעלי הכלב קיימים סייגים והגנות, אך הנטל להוכיח אותן מוטל על הנתבע.
מה נדחה
ניסיון הנתבעת לגלגל את האחריות לפתחה של התובעת. לא הוכח שהתובעת התגרתה בכלב או גרמה בצורה כלשהי לתקיפה.
המחלוקת על הנכות
מומחה מטעם התובעת קבע 20% נכות נפשית צמיתה בגין הפרעה פוסט טראומטית. מומחה בית המשפט קבע 20% נכות זמנית מיום האירוע ועד אמצע ספטמבר 2023, ולאחר מכן 10% לצמיתות.
מה נפסק
210,000 ₪ סך הכל, ובתוכם 40,000 ₪ בגין נזק שאינו נזק ממון. בתוספת שכר טרחה של 20% ומע"מ, אגרה משוערכת ועלות חוות דעת המומחים.
מהי האחריות המשפטית במקרה של נשיכה על ידי יותר מכלב אחד?
ד"נ 15/88 מלך נ' קורנהויזר, פ"ד מד(2) 89
בית המשפט העליון בדיון נוסף, 13.3.1990
העתירה התקבלה
מה קרה
אדם הותקף ברחוב במשך כעשרים דקות על ידי שלושה כלבים שנגסו בגופו וגרמו לו נכות צמיתה גבוהה. לפחות שניים מהכלבים היו של המשיבים, והשלישי היה ככל הנראה כלב רחוב.
מה קבע בית המשפט העליון בערעור המקורי
שהמשיבים הם מזיקים בנפרד שגרמו נזק הניתן לחלוקה, ולכן חייבים בשני שלישים בלבד.
מה נקבע בדיון הנוסף
שני בעלי כלבים שלא הכירו זה את זה מעולם, ואין ביניהם יחסי שליחות, ייעוץ, סיוע או שידול, אינם מעוולים במשותף ואינם הופכים לכאלה רק משום שכלביהם פעלו במשותף.
ובכל זאת חבו במלוא הנזק
הנזק נמצא בלתי בר חלוקה. לא ידוע אילו פצעים נגרמו בידי מי, ואף לא גודלם, מזגם ומידת תוקפנותם של הכלבים. המשיבים עצמם טענו שהנזק שגרם הכלב השלישי אינו ידוע, וממילא גם הנזק שגרמו כלביהם אינו ידוע. הם לא הרימו את נטל השכנוע שרבץ לפתחם.
אמירה שימושית
לגבי כלבים רבי עוצמה, גלוי וידוע שדרכם להזיק, שכן בעלי חיים מועדים הם.
השיקול המאזן
למשיבים אמנם אין על מי לחזור בתביעת שיפוי, אך גם לנפגע אין בן פלוגתא אחר מלבדם שאותו יוכל לתבוע על הנזק שגרם הכלב השלישי.
מהן ההשלכות המעשיות של תביעת נשיכת כלב?
שלוש נקודות מעשיות. ראשית, אין צורך להוכיח רשלנות, ולכן תיק כזה לרוב אינו נופל על שאלת האחריות אלא על שאלת הנזק. שנית, הנטל להוכיח התגרות, תקיפה או הסגת גבול מוטל על בעל הכלב, ולא על הנפגע להפריך אותן מראש. ושלישית, ומכאן החולשה האמיתית של התיק, אין חובת ביטוח, והכיסוי שקיים הוא לרוב הרחבה מוגבלת בפוליסת דירה. לכן לפני שמשקיעים בתיק גדול שווה לבדוק את גובה הכיסוי ואת יכולת הפירעון של הבעלים.
עודכן ב-21 בספטמבר 2026. נכתב על ידי עו"ד רן שפירא, רן שפירא משרד עורכי דין, חולון. עוסק ברשלנות רפואית, נזקי גוף ותביעות ביטוח, ומייצג נפגעים ומבוטחים בלבד. הפסיקה המובאת כאן ניתנה בין צדדים אחרים, היא פומבית, והאמור בדף זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבדיקה פרטנית.
