עירייה תימצא אחראית לנזקי נפילה עקב מפגע בשטחה אם לא תוכיח שפעלה באופן סביר לאיתור והסרת מפגעים, גם ללא ידיעה מוקדמת על המפגע הספציפי. בתי המשפט בישראל בוחנים האם היה על הרשות המקומית לצפות את הסיכון ולנקוט באמצעים סבירים למניעתו. לדוגמה, בארבעה פסקי דין מ-2026, נפסקו פיצויים בסכומים שבין 43,156 ₪ ל-826,230 ₪, כאשר הגורם המכריע היה היעדר נוהל בדיקה מתועד מצד העירייה. על כן, חובת הרשות היא להציג ראיות לתחזוקה סבירה ולנהלי פיקוח ובקרה קיימים.
בארבעה פסקי דין מ-2026 שנבדקו כאן התקבלו כל ארבע התביעות, בסכומים שבין 43,156 ₪ ל-826,230 ₪. באף אחד מהם לא נדרשה הוכחה שהעירייה ידעה על המפגע מראש. מה שהכריע בכל ארבעת התיקים היה דבר אחד: העירייה לא הצליחה להראות שיש לה נוהל בדיקה מתועד.
מספר ההליך
המפגע
אשם תורם
נפסק בפועל
ת"א (שלום רמלה) 44851-11-21
שקע באספלט בעומק כ-6 ס"מ, מעבודות ניקוז
5%
826,230 ₪
ת"א (שלום כ"ס) 4718-03-23
בליטת בטון באורך כ-25 ס"מ בצד הנתיב
30%
345,000 ₪
ת"א (שלום פ"ת) 11727-11-23
בור פתוח במרכז מגרש ספורט ציבורי
15%
306,927 ₪
ת"א (שלום חי') 65414-08-22
הפרש גובה של 2 עד 3 ס"מ בתפר שבמדרכה
25%
43,156 ₪
שלוש שאלות שהעירייה צריכה לעבור, ולא אחת
הטענה הנפוצה ביותר של רשות מקומית היא שהיא לא ידעה שהמפגע קיים, ושלא סביר לדרוש ממנה לסרוק כל מטר בעיר. הטענה הזו נכונה חלקית, ובכל זאת היא נכשלה בכל ארבעת התיקים. הסיבה היא שבית המשפט לא שואל אם הרשות ידעה, אלא אם היה עליה לצפות את הסיכון, ואם היא יכולה להראות שפעלה באופן סביר כדי לאתר מפגעים.
הניסוח החד ביותר ניתן בת"א 65414-08-22:
"אף אם העירייה לא ידעה בפועל על המפגע במדרכה ולא צפתה בפועל את האפשרות כי ייגרם נזק בעטיו, אין בכך כדי לשנות מן המסקנה בדבר אחריותה. השאלה הרלוונטית היא האם היה עליה לצפות את קיומו של הסיכון ואת האפשרות להתממשותו, ועל כך, בנסיבות העניין, יש להשיב בחיוב."
ובאותו פסק דין נקבע גם מה שמסביר למה ארבע העיריות הפסידו:
"על הרשות לנקוט באמצעים סבירים כדי לאתר ליקויי בטיחות ברשות הרבים ולהסירם. חובה זו הופרה על ידי הנתבעת… היא אף לא הציגה כל ראיה בדבר קיומם של נהלים, כללים, הנחיות או הוראות לגבי הפיקוח, הבקרה והפעולות הננקטות על ידה כדי לצאת ידי חובתה באיתור והסרת מפגעים ממדרכותיה."
הנקודה המעשית. ברגע שהוכח שהיה מפגע בשטח שבאחריות הרשות, נטל הבאת הראיות עובר אליה להראות שתחזקה את המקום באופן סביר. בארבעת התיקים אף עירייה לא הציגה יומן בדיקות, דוח סריקה או נוהל כתוב. זה, ולא עוצמת המפגע, הוא מה שהכריע.
ארבעה פסקי דין
ת"א (שלום רמלה) 44851-11-21 פלוני נ' עיריית תל-אביב-יפו, מי אביבים ואיילון
בית משפט השלום ברמלה · השופטת קרן אביסרור · 5.9.2026
התביעה התקבלה · 826,230 ₪
מה קרה
רוכב קורקינט חשמלי שכור נתקל בשקע אליפטי באספלט, בעומק מרבי של כשישה סנטימטרים, שנוצר בעקבות עבודות התקנת ניקוז שלא הושלמו כראוי. נשבר הרדיוס ביד ימין, שהיא ידו הדומיננטית, ונדרש ניתוח לקיבוע בפלטה וברגים.
המפגע הוכח כך
התמונות היו במחלוקת, ולבקשת הנתבעות נבדק מכשיר הטלפון של התובע באולם בית המשפט. נמצא שהתמונות צולמו ביום התאונה בשעה 16:41, לפני קבלתו לבית החולים. בנוסף הוגשה אסמכתת נסיעה מאפליקציית השכרת הקורקינט, והעיד עובד חנות ממול שראה את הנפילה.
קביעה בעלת ערך רחב
"במקום בו לא מוסדר שביל ייעודי לרכיבת קורקינט על הנתבעות לוודא כי תנאי הכביש מתאימים גם לנסיעת קורקינט."
המחדל הראייתי
"לא הובא תיעוד של בדיקה שנעשתה במקום התאונה… וכן לא הובא תיעוד בנוגע לתיקון שבוצע בכביש. מדובר במחדל ראייתי הפועל לחובת הנתבעות."
אשם תורם
5% בלבד. בית המשפט קבע שהתובע רכב עם קסדה, בלי אוזניות, בקו ישר ובשתי ידיים, ושלא הכיר את הכביש. שני הטעמים היחידים להפחתה היו שמהירות הרכיבה לא הוכחה, ושבכיסו היה מכנס ספורט שרכש.
הפיצוי
887,610 ₪ סך הנזק, ובהם 666,714 ₪ גריעה מכושר השתכרות לעתיד על נכות תפקודית של 10% בלבד, זאת אף שהתובע המשיך לעבוד והכפיל את שכרו לאחר התאונה. לאחר ניכוי אשם תורם ותגמולי המוסד לביטוח לאומי, 826,230 ₪.
ת"א (שלום כ"ס) 4718-03-23 פלונית נ' עיריית חדרה והפניקס
בית משפט השלום בכפר סבא · השופט איתמר סיון · 2.9.2026
התקבלה חלקית · 345,000 ₪
מה קרה
רוכבת קורקינט חשמלי נתקלה בגוש בטון יצוק שבלט מהכביש, באורך כעשרים וחמישה סנטימטרים ובגובה שניים עד שלושה. נגרמו קרע ברצועה הצולבת הקדמית, קרע במניסקוס וקרע בלברום במפרק הירך.
הראיה שהכריעה
האירוע הוסרט במצלמות אבטחה של עסק סמוך, והסרטון הוגש כראיה. בלעדיו עדות התובעת הייתה עדות יחידה, ועד הראייה מטעמה מסר שלוש גרסאות שונות ובית המשפט קבע שאי אפשר להסתמך עליו.
מה שהפיל את העירייה
עד העירייה טען שערך בדיקה ושקיימים מיילים ודוח, אך שום מסמך לא הוגש. בית המשפט ציין שהבדיקה "לא מתועדת בכל מסמך או דוח ייעודי", ושהעירייה גם לא הביאה תמונות או מדידות מטעמה.
אשם תורם
30%. שלושה טעמים: מהירות הרכיבה, שנלמדה מחומרת הפגיעה; חוסר ניסיון, שכן התובעת רכבה על קורקינט לראשונה יומיים קודם ויצאה בלי מגני ברכיים; ומיקום המפגע בצד הנתיב ולא במרכזו.
נקודה ראויה לציון
בית המשפט סטה מחוות דעת מומחה בית המשפט והוסיף 5% נכות בגין ממצא שהמומחה לא ראה, משום שבדיקת MRA לא הונחה בפניו כלל.
הפיצוי
530,000 ₪ סך הנזק, ובהם 250,000 ₪ אבדן שכר לעתיד ו-161,000 ₪ כאב וסבל. לאחר ניכויים, 345,000 ₪.
ת"א (שלום פ"ת) 11727-11-23 פלוני נ' עיריית אלעד
בית משפט השלום בפתח תקווה · השופט קובי אסולין · 2.9.2026
התקבלה חלקית · 306,927 ₪
מה קרה
נער בן חמש עשרה שיחק כדורגל במגרש ספורט ציבורי מואר, ונתקל בבור פתוח וללא מכסה שנועד במקור לתושבת עמוד רשת. נשברו הטיביה והפיבולה ברגל ימין, ונדרש ניתוח דחוף לשחזור וקיבוע.
ההלכה שהופעלה
"בהתאם להלכת ועקנין (ע"א 145/80), הבעלות והחזקה במקרקעין מקימות חובת זהירות מושגית וקונקרטית של הרשות המקומית כלפי המשתמשים במתקניה. השארת חורים פתוחים ללא מכסה בטיחותי על גבי משטח המיועד למשחקי כדור מהווה הפרה ברורה של חובת הזהירות."
הראיה שהגיעה מההגנה
נציג העירייה הודה בחקירה בקיום החורים, ואישר שבשיפוץ מאוחר החליטה העירייה לבטל ולסתום אותם. בית המשפט קבע ש"גם חקירתו של נציג העירייה, תמכה באופן משמעותי בגרסת התובע".
אשם תורם
15%. התובע היה קטין ששיחק להנאתו, אך הוא עצמו העיד שכבר שיחק שם קודם והכיר את קיומם של השקעים. "היכרותו המוקדמת עם המגרש מטילה עליו חובה עצמית להימנע מריצה או מבעיטה באזורים מועדים לפציעה."
הפיצוי
361,091 ₪ סך הנזק, ובהם 205,414 ₪ אובדן כושר השתכרות לעתיד ו-100,000 ₪ כאב וסבל. לאחר ניכוי 15%, סך של 306,927 ₪.
קושי שהתגבר
התביעה הוגשה כמעט שבע שנים לאחר האירוע, חמישה חודשים לפני ההתיישנות, בלי דיווח בזמן אמת למוקד, והתיעוד הרפואי כלל לא מזכיר בור. כל אלה לא מנעו את קבלת התביעה.
ת"א (שלום חי') 65414-08-22 פלוני נ' עיריית קרית מוצקין ואיילון
בית משפט השלום בחיפה · השופט עופר שובל · 31.8.2026
התביעה התקבלה · 43,156 ₪
מה קרה
הולך רגל נתקל בהפרש גובה של שניים עד שלושה סנטימטרים בתפר שבין אבנים משתלבות לאספלט, בגשם וכשידיו עמוסות שקיות. נגרם קרע חלקי בגיד בכתף שמאל.
מפגע קטן, אחריות מלאה
"מדרכות ברחובה של עיר, אינן אמורות להיות משטח סטרילי, חלק ומושלם ולא כל פגם או סדק במדרכה מהווים מפגע… ואולם יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו." כאן הוכח שהמפגע היה ממשי, והעירייה תיקנה אותו מאוחר יותר בפרויקט תשתית.
אחריות גם בשטח פרטי
"העובדה כי מדובר בשטח פרטי אינה גורעת כהוא זה מאחריותה הציבורית של העירייה למניעת סיכונים ומכשולים במדרכה שמשמשת את כלל הציבור." האחריות חולקה 65% לעירייה ו-35% לחוכרת המקרקעין.
עדי ההגנה שסייעו לתובע
מהנדס העירייה העיד "אסור לעשות דבר כזה… בגלל זה אולי הוא נפל", וחוקר מטעם הנתבעות תיאר בעדותו אספלט מעוות ומשובש במקום.
אשם תורם
25%, בשל השעה ובשל השקיות שהחזיק, אף שבית המשפט ציטט את הכלל ש"אין לצפות כי עוברי אורח בערים יהלכו כשראשיהם מושפלים ועיניהם בקרקע".
למה הסכום נמוך
94,875 ₪ סך הנזק בלבד, משום שהתובע היה בן 64 בעת התאונה ולא נפסק כל הפסד שכר לעתיד. לאחר ניכוי אשם תורם וניכוי חלקי של גמלאות המוסד לביטוח לאומי, 43,156 ₪.
מהן ההשלכות המעשיות של פסקי הדין בנוגע למפגעי עירייה?
ראשית, לא צריך להוכיח שהעירייה ידעה. זו ההנחה השגויה הנפוצה ביותר. די בכך שהמפגע קיים בשטח שבאחריותה ושהיה עליה לצפות את הסיכון. משם הנטל עובר אליה.
שנית, תמונות מיד אחרי הנפילה הן הראיה החשובה ביותר. בשלושה מארבעת התיקים ההכרעה נשענה על תיעוד חזותי, ובאחד מהם בית המשפט בדק את מועד הצילום בטלפון באולם. מי שנפל ולא צילם מתחיל בעמדת נחיתות קשה.
שלישית, האשם התורם נע בין 5% ל-30%, והמשתנה שקובע הוא היכרות מוקדמת עם המקום. מי שלא הכיר את הדרך קיבל 5%. מי שהעיד שכבר שיחק שם והכיר את המפגע קיבל 15%. רוכבת מתחילה במהירות גבוהה קיבלה 30%.
ורביעית, גובה הפיצוי נגזר מהגיל ומהנכות התפקודית, לא מחומרת המפגע. שקע באספלט אצל בן שלושים הניב 826,230 ₪. הפרש גובה דומה אצל בן שישים וארבע הניב 43,156 ₪, משום שלא נותרו לו שנות עבודה להפסיד.
עודכן ב-21 בספטמבר 2026. נכתב על ידי עו"ד רן שפירא, רן שפירא משרד עורכי דין, חולון. עוסק ברשלנות רפואית, נזקי גוף ותביעות ביטוח, ומייצג נפגעים ומבוטחים בלבד. הפסיקה המובאת כאן ניתנה בין צדדים אחרים, היא פומבית, והאמור בדף זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבדיקה פרטנית.
1מתי העירייה נחשבת אחראית לנפילה בגלל מפגע בתחומה?
העירייה עשויה להיחשב אחראית לנזקים שנגרמו כתוצאה ממפגע בתחומה. פסקי דין עדכניים מראים כי תביעות נגד עיריות התקבלו גם ללא הוכחה שהעירייה ידעה על המפגע מראש.
2האם חובה להוכיח שהעירייה ידעה על המפגע כדי לתבוע אותה?
לא בהכרח. על פי פסקי דין עדכניים, תביעות נגד עיריות התקבלו גם במקרים בהם לא נדרשה הוכחה שהעירייה ידעה על המפגע מראש.
3איזה סכומי פיצויים ניתן לקבל בתביעות נגד עיריות על נפילה?
פסקי דין עדכניים מראים כי סכומי הפיצויים שנפסקו בתביעות נגד עיריות בגין נפילות נעו בין 43,156 ש"ח ל-826,230 ש"ח. הסכום הסופי תלוי בנסיבות המקרה ובחומרת הנזק.
