חקירה סמויה של מבוטח: מה מותר ומה נעשה עם הממצאים
העיקרון: חקירה חוקית אינה פסולה מעצם קיומה. מה שנבדק הוא האם הממצא באמת סותר את הטענה הרפואית, והאם אופן איסופו פגע בזכויות המבוטח.
מה חוקרים בפועל
- תיעוד חזותי בשטח ציבורי: יציאה מהבית, נהיגה, קניות
- איסוף מרשתות חברתיות ומפרסומים פומביים
- בירור מול מקומות עבודה ואצל מכרים
- שיחה יזומה עם המבוטח, לעיתים בלי הצגה מלאה של מטרתה
למה סרטון קצר לרוב אינו קובע
אובדן כושר עבודה אינו שיתוק. אדם עם כאב גב כרוני יכול להרים שקית, ללכת מאה מטרים, או לנהוג עשר דקות. השאלה המשפטית היא אם הוא יכול לבצע את עיסוקו ברציפות ולאורך יום עבודה. תיעוד של פעולה בודדת אינו נותן תשובה לשאלה הזו. בתיקים רבים נמצא שהתיעוד נערך בעריכה שהשמיטה את מה שקרה לפני ואחרי.
מה כן מזיק: פער בין מה שנמסר לחברה לבין המציאות. מבוטח שהצהיר שאינו יוצא מהבית ותועד בעבודה יומיומית נמצא בבעיה שאינה בעיית עריכה. הכלל הפשוט הוא לתאר את המצב בדיוק כפי שהוא, כולל ימים טובים.
מה לבקש כשעולה טענת חקירה
- את דוח החקירה המלא ולא רק ציטוט ממנו
- את החומר הגולמי ולא רק את הקטעים הערוכים
- את מועדי הצילום המדויקים
- את זהות הגורם המזמין ואת ההנחיות שניתנו לחוקר
מה עושים
אל תגיבו לטענת חקירה בלי לראות את החומר. הסבר שניתן על יסוד ציטוט חלקי עלול לסתור את החומר המלא. בקשו את התיק, השוו אותו לתיעוד הרפואי, ובדקו אם הפעולה שתועדה בכלל סותרת את המגבלה שנטענה.
יש מכתב דחייה או ספק לגבי הזכאות?
אפשר לשלוח את הפוליסה ואת המכתב ולקבל התייחסות ראשונית, ללא התחייבות.
חלק ממדריך תביעות הביטוח
