סובלים מנפיחות בטנית, בצקות ברגליים וגודש בצוואר? רופאים עלולים לפספס אבחון של אי-ספיקת לב ימנית. משרד עו"ד רן שפירא מסביר מתי מדובר ברשלנות רפואית.

רשלנות רפואית באבחון אי-ספיקת לב ימנית: המדריך לזיהוי הפספוס הקטלני

כשאנו חושבים על התקף לב, התמונה המיידית שעולה בדעתנו היא של אדם האוחז בחזהו בכאב חד ומשתק. תמונה זו, המוכרת מסרטים וקמפיינים בריאותיים, מתארת בעיקר אוטם בשריר הלב השמאלי. אך מה קורה כאשר הלב כושל בצדו הימני? כאן, התמונה הקלינית שונה לחלוטין, והתסמינים המטעים שלה מובילים לא פעם לאבחון שגוי או מאוחר – מצב העלול להוות רשלנות רפואית באבחון אי-ספיקת לב ימנית עם השלכות הרסניות. במדריך זה, נסביר כיצד תסמינים "לא קלאסיים" כמו נפיחות בטנית ובצקות ברגליים יכולים להצביע על מצב לבבי חמור, ומתי הפספוס של הרופא המטפל מהווה עילה לתביעה.

התסמינים שהרופא לא אמור לפספס: מעבר לכאב בחזה

אי-ספיקת לב ימנית (Right Sided Heart Failure), הנגרמת לעיתים קרובות מאוטם בחדר הימני של הלב, אינה מתבטאת תמיד בכאב החזה הטיפוסי. במקום זאת, היא יוצרת "פקק תנועה" של דם במערכת הוורידית, המוביל לתסמינים ייחודיים שרופאים שאינם ערניים מספיק עלולים לייחס בטעות לבעיות אחרות:

• בצקות קשות ברגליים (Pitting Edema): הצטברות נוזלים משמעותית בקרסוליים ובשוקיים. רופא עלול לפרש זאת בטעות כבעיה ורידית או לימפטית, ולהתעלם מהקשר הלבבי.
• נפיחות בטנית (מיימת – Ascites): גודש דם ורידי בכבד ובמערכת העיכול גורם לדליפת נוזלים לחלל הבטן. תסמין זה יכול להיות מאובחן בטעות כבעיית כבד, בעיית עיכול או אפילו עצירות.
• גודש ורידי צוואר (JVD – Jugular Vein Distention): הלחץ הגבוה במערכת הוורידית גורם לוורידי הצוואר להתנפח ולהיראות בולטים, גם במצב ישיבה. זהו סימן קלאסי לכשל לב ימני, שהתעלמות ממנו היא דגל אדום.

השילוב של תסמינים אלה, במיוחד בהיעדר כאבים בחזה, מחייב את הרופא המטפל לשקול אבחנה של כשל לבבי ימני. שחרור מטופל עם אבחנה של "גזים" או "בעיית ורידים" מבלי לשלול בעיה לבבית חמורה, עלול לעלות כדי רשלנות רפואית.

הבדיקות הקריטיות שאי-ביצוען עלול להוות רשלנות רפואית

כאשר מטופל מציג את התסמינים המחשידים שצוינו לעיל, סטנדרט הטיפול הרפואי מחייב ביצוע בדיקות ספציפיות כדי לאשש או לשלול בעיה בלב הימני. אבחון רשלנות רפואית באבחון אי-ספיקת לב ימנית מתמקד לעיתים קרובות באי-ביצוע שתי בדיקות מפתח: (ראו גם: 50 שאלות ותשובות ברשלנות רפואית)

1. אק"ג ימני (חיבורים V3R-V6R): בדיקת אק"ג סטנדרטית בודקת בעיקר את הפעילות החשמלית של צד שמאל של הלב. במקרה של חשד לאוטם ימני, חובה על הצוות הרפואי לבצע אק"ג עם חיבורים ייעודיים לצד ימין של בית החזה. אי-ביצוע בדיקה פשוטה וזמינה זו כאשר התסמינים מצביעים על האפשרות, מהווה כשל אבחנתי חמור.
2. הפניה לאקו לב (Echocardiogram): בדיקת האולטרסאונד של הלב היא כלי הזהב לאבחון אי-ספיקת לב. היא מאפשרת לראות בזמן אמת את תפקוד החדר הימני, למדוד לחצים ולהעריך את חומרת המצב. הימנעות מהפניית מטופל עם תסמינים מחשידים לבדיקת אקו לב, בחדר המיון או במרפאה, יכולה להיחשב להפרה של חובת הזהירות.

בנוסף, אי-ביצוע בדיקות דם לאנזימי לב (כמו טרופונין) או התעלמות מתוצאות חריגות, מחזקים את טענת הרשלנות.

מתי אבחון שגוי הופך לעילה לתביעת רשלנות רפואית?

לא כל טעות באבחון היא רשלנות. כדי שתביעה בגין אבחון שגוי של אי-ספיקת לב ימנית תצליח, יש להוכיח שלושה יסודות מרכזיים:

• הפרת חובת הזהירות: יש להוכיח שהרופא או המוסד הרפואי סטו מ"סטנדרט הרופא הסביר". כלומר, להראות שרופא סביר אחר באותן נסיבות היה חושד באבחנה הנכונה ומבצע את הבדיקות הנדרשות (כמו אק"ג ימני או אקו לב).
• קיום נזק: יש להוכיח שהעיכוב באבחון גרם למטופל נזק משמעותי שלא היה נגרם (או שהיה פחות חמור) אילו האבחנה הייתה ניתנת בזמן. נזק זה יכול להיות פגיעה בלתי הפיכה בשריר הלב, נכות, צורך בטיפולים מורכבים יותר, אובדן כושר עבודה ואף מוות.
• קשר סיבתי: יש להוכיח קשר ישיר בין ההתנהלות הרשלנית של הרופא (האבחון השגוי) לבין הנזק שנגרם למטופל.

אם רופא במיון שחרר מטופל עם מיימת ובצקות קשות הביתה עם המלצה לתרופה משלשלת, וכעבור מספר שעות המטופל עבר דום לב כתוצאה מהאוטם הימני שלא אובחן – זוהי דוגמה קלאסית למקרה המבסס עילה לתביעה.

שאלות נפוצות

הגעתי למיון עם נפיחות ברגליים ובבטן, הרופא אמר שזה ויראלי ושיחרר אותי. האם זו רשלנות?

יתכן מאוד שכן. שילוב תסמינים כזה מחייב שלילה של גורם לבבי מסכן חיים. אם הרופא לא ביצע בדיקות מינימליות כמו אק"ג, בדיקת אנזימי לב, ולא שקל אפשרות של אי-ספיקת לב ימנית, ייתכן שסטה מסטנדרט הטיפול המקובל וזו יכולה להוות עילה לתביעה.

מהו אק"ג ימני ומדוע הוא כל כך חשוב?

אק"ג ימני היא בדיקה בה האלקטרודות ממוקמות בצד הימני של בית החזה כדי לבדוק ספציפית את הפעילות החשמלית של החדר הימני בלב. אק"ג סטנדרטי עלול להיראות תקין לחלוטין גם בזמן התקף לב ימני חריף, ולכן אי-ביצוע הבדיקה הייעודית הזו במקרה של חשד קליני הוא פספוס קריטי.

אם כבר יש לי מחלת כבד, האם עדיין ניתן לתבוע על אבחון שגוי של מיימת?

בהחלט. העובדה שקיימת מחלת רקע שיכולה להסביר חלק מהתסמינים אינה פוטרת את הרופא מאחריות לבחון אבחנות מבדלות אחרות, במיוחד כאלו מסכנות חיים. על הרופא להוכיח מדוע שלל את האפשרות הלבבית, ואם לא עשה זאת כראוי, עדיין ניתן לבסס טענת רשלנות.

כמה זמן אחרי המקרה ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית?

בישראל, תקופת ההתיישנות להגשת תביעת רשלנות רפואית היא שבע שנים מהיום שבו אירע הנזק או מהיום שבו התגלה. עם זאת, קיימים חריגים לכלל זה, ולכן חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום בהקדם האפשרי כדי לא לאבד את זכות התביעה.

איזה פיצוי ניתן לקבל בתביעת רשלנות רפואית באבחון כשל לב ימני?

הפיצוי נקבע בהתאם לחומרת הנזק שנגרם וכולל רכיבים שונים: כאב וסבל, הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות, עלויות סיעוד ועזרה מצד ג', התאמת דיור ועוד. במקרים טרגיים של פטירה, התביעה מוגשת על ידי יורשי המנוח וכוללת פיצוי על קיצור תוחלת החיים והפסדי תמיכה כלכלית.

נפגעתם מאבחון שגוי? חשוב לפעול

ההתמודדות עם נזק שנגרם כתוצאה מפספוס אבחנתי של מצב לבבי חמור היא קשה ומורכבת, הן פיזית והן נפשית. אם אתם או יקיריכם סבורים כי נגרם לכם נזק עקב רשלנות רפואית באבחון אי-ספיקת לב ימנית, חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי. משרד עורכי הדין רן שפירא מתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית, ומציע ניסיון רב בניהול תביעות מורכבות מול בתי חולים וקופות חולים. אנו נבחן את המקרה שלכם לעומק, נאסוף את התיעוד הרפואי, ונפעל ללא לאות כדי להבטיח שתקבלו את הפיצוי המרבי המגיע לכם על פי דין.

לקביעת פגישת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות, צרו קשר עם משרדנו בטלפון 03-9011125 או השאירו פרטים באתר ranshapira.co.il.

קריאה נוספת מומלצת באתר משרדנו: רשלנות באבחון מאוחר · מילון מונחים ברשלנות רפואית.