פסיקת רשלנות רפואית: פג נפטר מזיהום, המדינה תפצה במלואו

דף הבית » פסיקה: פג בן חמישה ימים נדבק בחיידק ונפטר – בית המשפט חייב את המדינה בפיצוי מלא
פסיקה: פג בן חמישה ימים נדבק בחיידק ונפטר – בית המשפט חייב את המדינה בפיצוי מלא

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל במלואה תביעת רשלנות רפואית של הורים שתינוקם, פג בן חמישה ימים, נדבק בפגייה בבית החולים שיבא תל השומר בחיידק אנטרובקטר עמיד מסוג ESBL ונפטר. הקביעה המרכזית: כאשר בית חולים אינו מצליח להוכיח שנקט אמצעים סבירים למניעת זיהומים, נטל ההוכחה עובר אליו, והוא זה שנדרש להראות שלא התרשל. הפיצוי שנפסק: 1,788,524 ₪, בתוספת שכר טרחה והוצאות.

Quick Answer

בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב את המדינה בפיצוי מלא בתביעת רשלנות רפואית, לאחר שפג בן חמישה ימים נדבק בחיידק אנטרובקטר עמיד בבית החולים שיבא תל השומר ונפטר. הקביעה המרכזית בפסיקה היא שכאשר בית חולים אינו מצליח להוכיח שנקט אמצעים סבירים למניעת זיהומים, נטל ההוכחה עובר אליו, והוא נדרש להראות שלא התרשל. פסק הדין, שניתן ביום 20 באוגוסט 2026 בת

פסק הדין ניתן ביום 20 באוגוסט 2026 בת"א 3316-10-18, מפי כבוד השופטת אורלי מור-אל, בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו. זהו אחד מפסקי הדין הברורים שניתנו בשנים האחרונות בסוגיית זיהומים נרכשים בבתי חולים, והוא נוגע ישירות לכל משפחה ששאלה את עצמה: איך ילד שנולד בריא נדבק דווקא בבית החולים, ומי צריך להוכיח מה קרה שם.

כיצד התרחשה הדבקת הפג בחיידק בבית החולים?

התינוק נולד בשיבא תל השומר בניתוח קיסרי בשבוע 35, במשקל 1,829 גרם, עם ציוני אפגר 9 ו-10. מאחר שאמו הייתה נשאית GBS, הוא קיבל אנטיביוטיקה מונעת, והבדיקות שנלקחו מיד לאחר הלידה היו תקינות. בשלושת ימיו הראשונים לא הראה סימני מחלה כלשהם. גם בית החולים עצמו לא חלק על כך.

ביומו הרביעי, בשעה 15:00, תועד לתינוק חום של 38.3 מעלות. הבירור הזיהומי בוצע רק לאחר השעה 17:00. תוצאות ספירת הדם, שהעידו על זיהום, התקבלו ב-18:01, והטיפול האנטיביוטי מקו שני החל ב-18:30. בשעות הלילה מצבו קרס, והוא נפטר. בנתיחה ובתרביות התגלה חיידק אנטרובקטר עמיד, חיידק שהאנטיביוטיקה שניתנה לו כלל לא כיסתה.

הקביעה הראשונה: נטל ההוכחה עבר לבית החולים

בית המשפט הפעיל את סעיף 41 לפקודת הנזיקין, הכלל המוכר כ"הדבר מעיד על עצמו". שלושת התנאים התקיימו: להורים לא הייתה ולא יכולה הייתה להיות ידיעה על נסיבות ההדבקה; התינוק היה בשליטה מלאה של בית החולים מרגע לידתו; ונסיבות המקרה מתיישבות יותר עם היעדר זהירות סבירה.

מרגע שהנטל עבר, בית החולים נדרש להוכיח שפעל בסבירות. בית המשפט קבע שהוא לא עמד בכך, ופירט מדוע:

  • לא הוצג שום נוהל כתוב שקדם לאירוע בעניין היגיינה ומניעת העברת חיידקים, לא בבית החולים בכלל ולא בפגייה בפרט. בהליך גילוי המסמכים נמסרה התשובה שלפיה "קיים קושי לאתר הנהלים שנהגו בפגיה באותם מועדים, אם בכלל היו כאלה". נהלים כתובים ומפורטים נכתבו רק בנובמבר 2011, כלומר אחרי מותו של התינוק.
  • חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 19/2009 מחייב הדרכה אחידה של הצוות וניטור שיטתי של ההיענות להנחיות היגיינת ידיים. בית החולים לא הביא ולו ראיה אחת שהנחיות אלה הוטמעו, נוטרו או נאכפו.
  • חמישה חודשים קודם לכן הייתה במחלקה התפרצות של חיידק עמיד אחר, שבמהלכה נפטר פג, שלושה נדבקו וחמישה אותרו כנשאים. לא הוכח שנעשה בעקבותיה תחקיר, ריענון נהלים או ניטור כלשהו.
  • לאחר האירוע לא נערך תחקיר מסודר ומתועד. מנהל המחלקה תיאר "שיחה בישיבת בוקר", שלא תועדה, שחלק מהמעורבים כלל לא נכחו בה, ושלא הופקו ממנה לקחים כתובים.
  • הסקר שנערך במחלקה לאחר המקרה, שבו נמצאו 18 פגים נשאים לחיידקים, לא הוגש לבית המשפט. גם תוצאות בדיקות ההורים לא הוצגו. בית המשפט הגדיר את התנהלות המדינה כאסטרטגיה של "שתיקה רועמת", וקבע שהיא פועלת לחובתה.

הקביעה הזו לבדה, כלשון פסק הדין, הספיקה כדי לקבל את התביעה במלואה.

הקביעה השנייה: איחור באבחון ובטיפול, ונזק ראייתי

בית המשפט בחן גם את הטיפול עצמו וקבע שנפלו בו כשלים. הצוות יצא מהנחה שגויה שאין זיהום, משום שהתינוק סיים באותו בוקר קורס אנטיביוטיקה וספירת הדם שלו הייתה תקינה. ההנחה הזו הובילה לשני מחדלים משולבים: הבירור נערך באיחור, ובמקביל התקבלה החלטה להמתין לתוצאותיו לפני תחילת הטיפול.

בית המשפט קבע שראוי היה לערוך בירור ולהתחיל טיפול בתוך שעה עד שעה וחצי, ומכאן שנוצר עיכוב של כשעתיים עד שעתיים וחצי. עוד נקבע שלא תועדה כל הפעלת שיקול דעת בין השעה 15:00 לקריסה, ושהתיעוד בשעה 22:00 הסתכם בקביעה "נראה טוב", שאיננה תיעוד מספק של בדיקה. בהתאם לסעיף 17 לחוק זכויות החולה ולפסיקה בעניין נזק ראייתי, גם כאן עבר הנטל למדינה. בסופו של דבר קבע בית המשפט שהוכח אובדן סיכויי החלמה בשיעור של לפחות 40%.

איך חושב הפיצוי

הפיצוי נפסק לעיזבון בשני ראשי נזק:

נזק לא ממוני, הכולל כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים שנפסקו כראש נזק אחד: 750,000 ₪.

אובדן השתכרות בשנים האבודות, לפי הלכת פינץ, בשיעור 30% מהשכר הממוצע במשק מגיל 21 ועד גיל 67: 1,038,524 ₪.

סך הכל: 1,788,524 ₪. לסכום זה נוספו שכר טרחה בשיעור 23.4%, הוצאות חוות הדעת, הוצאות העדים והחזר האגרה.

מה נדחה, וחשוב להכיר את זה מראש

תביעתה של האחות התאומה כנפגעת נפשית משנית נדחתה. הצדדים הסכימו על נכות נפשית של 15%, אך בית המשפט קבע שהתנאי הרביעי של הלכת אלסוחה, פגיעה נפשית חמורה עם הפרעה תפקודית ניכרת, אינו מתקיים. גם התביעות בגין טיפולים פסיכולוגיים, פגיעה באוטונומיה בשל הנתיחה, והטענות בעניין הקבורה ללא מצבה, נדחו בהיעדר תשתית ראייתית.

מהן המסקנות המעשיות מפסק הדין למשפחות נפגעות רשלנות רפואית?

שלוש מסקנות מעשיות עולות מפסק הדין:

  • היעדר נהלים ותיעוד אצל בית החולים פועל לטובת המשפחה, לא לרעתה. ההנחה השגויה של הורים רבים היא שבלי ראיות "מבפנים" אין תיק. פסק הדין מראה את ההפך: דווקא החוסר הוא שמעביר את הנטל.
  • חשוב לדרוש את התיק המלא מוקדם. נהלי מניעת זיהומים, סקרי נשאות, פרוטוקולים מחלקתיים, תחקירים ודיווחים למשרד הבריאות הם ליבת התיק, ולעיתים קרובות הם אינם נמצאים ברשומה הרפואית הרגילה.
  • התיישנות. התביעה כאן הוגשה ימים ספורים לפני תום תקופת ההתיישנות, והדבר עלה לחובת התובעים בכמה נקודות בפסק הדין. בתביעות של קטינים מרוץ ההתיישנות מתחיל בגיל 18, אך בתביעת עיזבון ובתביעות ההורים הכללים שונים, ולכן כדאי לבדוק את המועדים מוקדם ככל האפשר.

שאלות נפוצות על תביעות רשלנות רפואית וזיהומים בבתי חולים

האם אפשר לתבוע בגין זיהום שנדבק בו בבית חולים?

כן. כאשר מוכח שהחולה היה בשליטת בית החולים ושמקור הזיהום במחלקה, בית המשפט עשוי להעביר את נטל ההוכחה לבית החולים מכוח סעיף 41 לפקודת הנזיקין, והוא זה שיידרש להוכיח שנקט אמצעי זהירות סבירים.

מה קורה אם הרשומה הרפואית חסרה?

חסר בתיעוד בנוגע ללב המחלוקת עשוי להקים "נזק ראייתי" ולהעביר את נטל השכנוע לבית החולים ביחס לאותן עובדות. בפסק הדין הזה זו הייתה נקודה מכרעת.

כמה זמן יש להגיש תביעת רשלנות רפואית?

ככלל שבע שנים ממועד האירוע, כאשר לגבי קטינים המניין מתחיל בגיל 18. לכל תיק כללים משלו, ומומלץ לבדוק את המועדים בהקדם.

ככל ואתם או מי מיקיריכם נפגע כתוצאה מרשלנות רפואית, חשוב לפנות למשרד עורכי דין העוסק בתחום לצורך מימוש זכויותיכם לפיצוי. עו"ד רן שפירא בעל ניסיון של כ – 20 שנה בניהול תיקי רשלנות רפואית ומשרד עורכי הדין רן שפירא נבחר כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום הרשלנות הרפואית הן לפי דירוג Dun's 100 והן לפי דירוג BDI. אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה, אם באמצעות האתר, או אם טלפונית 03-9011125.

המדריך המלא: רשלנות רפואית בהיריון ובלידה — מתי קמה עילת תביעה — ניטור עוברי, חנק סביב הלידה ושיתוק מוחין, פרק כתף, סקירה שהוחמצה, צהבת יילודים, ולמה יש זמן עד גיל 25.

שיתוף המאמר »

אולי יעניין אותך גם..