שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית

דף הבית » שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית

שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית וטיפול של עורך דין במקרים של רשלנות רפואית

רשלנות רפואית מוגדרת כמתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, כאשר סטייה זו גרמה לנזק למטופל. אין מדובר רק בטעות, אלא בהתנהלות שרופא מיומן וממוצע לא היה נוקט בה באותן נסיבות ספציפיות של המקרה.

הערכת העילה מתבצעת באמצעות בחינת שלושה מרכיבים: קיומה של חובת זהירות, הפרת החובה (ההתרשלות) והוכחת קשר סיבתי לנזק. משרד עו"ד רן שפירא בוחן כל מקרה לגופו בעזרת מומחים רפואיים מובילים כדי לוודא שיש בסיס משפטי איתן להגשת התביעה.

ממש לא. רפואה אינה מדע מדויק ולעיתים טיפול נכון מסתיים בתוצאה עגומה בשל סיכונים טבעיים. רשלנות קיימת רק אם הוכח שהצוות הרפואי פעל בניגוד לפרקטיקה המקובלת, התעלם מתסמינים קריטיים או בחר בדרך פעולה שאינה סבירה בנסיבות העניין.

זהו כלי משפטי הבוחן האם הרופא פעל בהתאם לידע המדעי המעודכן ולסטנדרטים המקובלים במועד הטיפול. בית המשפט אינו מצפה מהרופא להיות "כל יכול", אלא לפעול במיומנות, בזהירות ובשיקול דעת המצופים מבעל מקצוע באותו תחום התמחות.

הקשר הסיבתי הוא הגשר המקשר בין המחדל הרפואי לבין הנזק הגופני. עלינו להוכיח כי "אלמלא" הרשלנות, הנזק לא היה נגרם. זוהי נקודה מורכבת הדורשת חוות דעת רפואית חד-משמעית המפרידה בין מחלת הבסיס לבין הנזק שנוצר עקב הטיפול השגוי.

תהליך התביעה וניהולה

הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא איסוף של כל התיעוד הרפואי הקיים – מסיכומי מחלה ועד תוצאות בדיקות מעבדה. לאחר מכן, יש לפנות לעורך דין מומחה בתחום, כמו רן שפירא, כדי להתחיל בתהליך של ניתוח התיק ובניית אסטרטגיה משפטית מנצחת מול המוסדות.

תביעות אלו נחשבות למורכבות וארוכות, והן עשויות להימשך בין שנתיים לחמש שנים בממוצע. משך הזמן תלוי בעומס בבתי המשפט, במורכבות הראיות הרפואיות וביכולת להגיע לפשרה הוגנת מחוץ לכתלי בית המשפט בשלבים המוקדמים של ההליך.

לפי תקנות סדר הדין האזרחי, לא ניתן להוכיח עניין שברפואה ללא תעודת רופא או חוות דעת מומחה. המומחה מסביר לבית המשפט היכן הייתה הסטייה מהנורמה ומהו היקף הנזק (אחוזי נכות), והוא מהווה את עמוד השדרה הראייתי של כל תביעה.

עורך הדין מתאם בין המומחים הרפואיים, מנסח את כתב התביעה, מנהל את שלב הראיות והחקירות הנגדיות ומייצג את האינטרסים של הנפגע מול חברות הביטוח. משרד עו"ד רן שפירא מתמחה במיקסום הפיצוי באמצעות הבנה עמוקה של שני העולמות – המשפט והרפואה.

במקרים רבים פשרה היא פתרון יעיל המקצר את זמן ההמתנה ומבטיח פיצוי כספי ללא סיכון של דחיית התביעה. עם זאת, חשוב לנהל את המשא ומתן מעמדת כוח ולא להתפשר על סכומים נמוכים מדי שלא ישקפו את הנזק האמיתי ואת הצרכים העתידיים של הנפגע.

התיישנות וזמנים (קריטי להגשת תביעה)

ככלל, תקופת ההתיישנות היא 7 שנים מיום המקרה הרשלני. אי-הגשת התביעה בתוך חלון זמן זה עלולה להוביל לחסימת האפשרות לקבל פיצוי, ולכן קיימת חשיבות עליונה לפנייה מוקדמת לעורך דין ברגע שמתעורר חשד לנזק רפואי שנגרם עקב טיפול.

עבור קטינים, מרוץ ההתיישנות מתחיל רק ביום הגיעם לגיל 18. המשמעות היא שהם יכולים להגיש תביעה בגין רשלנות שארעה בינקותם עד הגיעם לגיל 25. מדובר בחלון הזדמנויות רחב המאפשר להורים או לנפגע עצמו לבחון את הנזקים לטווח ארוך.

בחוק קיימת "עילת הגילוי המאוחר", המאפשרת להאריך את תקופת ההתיישנות בתנאי שהנפגע מוכיח שלא יכול היה לדעת על הנזק קודם לכן. זהו נושא משפטי סבוך הדורש מיומנות של עורך דין מנוסה כדי לשכנע את בית המשפט בקבלת התביעה.

בתביעות נגד מוסדות מסוימים או במקרים של ביטוחים פרטיים, ייתכנו מועדים שונים. עם זאת, ברשלנות רפואית הכלל הוא 7 שנים. חשוב לא להמתין לרגע האחרון, שכן הכנת תיק (איסוף מסמכים וכתיבת חוות דעת) יכולה לארוך חודשים ארוכים.

סוגי רשלנות: הריון, לידה וילדים

רשלנות בהיריון כוללת בין היתר אי-הפניה לבדיקות גנטיות, סקירת מערכות רשלנית שפספסה מומים, או התעלמות מתוצאות מעבדה המעידות על מצוקה עוברית. משרד עוה"ד רן שפירא מלווה הורים במקרים קשים אלו כדי להבטיח את עתידם הכלכלי של הילד והמשפחה.
זוהי תביעה של ההורים בטענה שלו היו מבוצעות הבדיקות כראוי והיה מתגלה המום, הם היו בוחרים להפסיק את ההיריון. הפיצוי במקרים אלו נועד לכסות את העלויות האדירות של גידול ילד עם צרכים מיוחדים לאורך כל ימי חייו.

מדובר במקרים כגון איחור בביצוע ניתוח קיסרי דחוף, שימוש לא נכון במלקחיים או בוואקום, או חוסר ניטור של דופק העובר שהוביל למחסור בחמצן (תשניק). נזקים אלו עלולים לגרום לשיתוק מוחין או לנכויות קשות הדורשות פיצוי משמעותי מאוד.

ההוכחה מתבססת על השאלה האם רופא סביר היה צריך לזהות את המום בתמונות שהופקו במהלך הבדיקה. מומחה רדיולוג או גינקולוג עובר על צילומי העבר וקובע האם מדובר בטעות אנושית מובנת או ברשלנות מקצועית שגרמה לפספוס האבחנה.

אבחון שגוי וטיפול כירורגי

איחור באבחון מחלות ממאירות עלול להוריד משמעותית את סיכויי ההישרדות או להפוך טיפול פשוט למורכב ואגרסיבי. התביעה מתמקדת בשאלה האם הרופא התעלם מתלונות המטופל או לא שלח אותו לבדיקות המשך מתבקשות בלוח זמנים סביר.

מקרים אלו כוללים פגיעה באיברים פנימיים שלא לצורך, השארת מכשירים רפואיים בתוך גוף המטופל, או ביצוע ניתוח במיקום הלא נכון. כל אלו מהווים חריגה חמורה מהסטנדרט הכירורגי המצופה ומזכים בפיצוי בגין הנזק והכאב שנגרמו.

סיבוך ידוע אינו בהכרח רשלנות, אך הרופא חייב להוכיח כי הוא נקט בכל האמצעים כדי למנוע אותו וכי הוא הסביר למטופל על הסיכון מראש. אם הסיבוך נגרם בגלל טכניקה רשלנית או חוסר מיומנות, המטופל עדיין זכאי לתבוע למרות שמדובר בסיכון מוכר.

זהו אחד התחומים המסוכנים ביותר. רשלנות יכולה להתבטא במינון שגוי, חוסר ניטור של סימנים חיוניים בזמן הניתוח או אי-בדיקת ההיסטוריה הרפואית של המטופל לפני ההרדמה. נזקי הרדמה הם לרוב קשים מאוד וכוללים פגיעות מוחיות או מוות.

הסכמה מדעת וזכויות החולה

למטופל יש זכות אוטונומית על גופו. רופא שלא הסביר על חלופות טיפוליות או על סיכונים מהותיים, פוגע בזכות זו. גם אם הטיפול הצליח מבחינה רפואית אך נגרם סיבוך שלא הוצג מראש, ייתכן שיש עילה לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה.

זהו פיצוי הניתן גם ללא הוכחת נזק גופני ישיר, אלא על עצם העובדה שנשללה מהמטופל הזכות להחליט על גורלו. מדובר בסכומים שיכולים להגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים, כתלות בחומרת אי-הגילוי ובחשיבות המידע שהוסתר.

לחלוטין לא. טופס ההסכמה אינו "כתב ויתור" על רשלנות. אם הרופא פעל בצורה לא מקצועית או שהטופס נחתם כשהמטופל כבר היה תחת השפעת תרופות או ללא הסבר בעל פה, לחתימה יש משקל מוגבל מאוד בהגנה על הרופא.

החוק קובע חובות של שמירה על סודיות, מתן טיפול מכבד, זכות לקבלת חוות דעת נוספת וחובה לתעד כל שלב בטיפול. הפרת חובות אלו יכולה לשמש כבסיס משפטי תומך בתביעת רשלנות רפואית רחבה יותר.

רשלנות בתרופות וטיפולים בקהילה

טעויות במתן תרופות כוללות אספקת מינון שגוי, מתן תרופה שיש לה אינטראקציה מסוכנת עם תרופות אחרות שהמטופל נוטל, או אי-בדיקת רגישויות (אלרגיות). טעויות אלו בבית המרקחת או על ידי הרופא המטפל עלולות להוביל לנזקים בלתי הפיכים.

רופא המשפחה הוא "שומר הסף". רשלנותו מתבטאת לרוב באי-הפניה למומחה למרות תלונות חוזרות, אי-פיענוח נכון של בדיקות דם או זלזול בתסמינים שהתבררו כמצבי חירום. משרד עו"ד רן שפירא מטפל בתביעות רבות נגד קופות החולים בגין מחדלים אלו.

נזקים בטיפולי שיניים כוללים פגיעה עצבית קבועה בלסת, השתלות שבוצעו ללא תכנון מוקדם (CT) והובילו לנפילת השתלים, או טיפולי שורש שגרמו לזיהומים קשים. מכיוון שמדובר בטיפולים יקרים, הפיצוי כולל גם את עלות התיקון העתידי אצל מומחה.

תחום זה כולל אי-מניעת אובדנות כאשר היו נורות אזהרה, או מתן טיפול תרופתי פסיכוטי כבד ללא צורך אבחנתי ברור. מדובר בתיקים רגישים הדורשים טיפול עדין ומקצועי כדי להוכיח שהנזק הנפשי או הגופני נבע מהיעדר פיקוח רפואי הולם.

כספים, פיצויים ועלויות

הפיצוי מורכב מ"ראשי נזק": הפסדי שכר לעבר ולעתיד, עזרת צד ג' (סיעוד), הוצאות רפואיות, התאמת דיור וכאב וסבל. בתביעות של נזקים קשים, הסכומים יכולים להגיע למיליוני שקלים שנועדו להבטיח למטופל איכות חיים סבירה למרות הפגיעה.

נזק ממוני הוא כזה שניתן לחשב במדויק (כמו קבלות על תרופות או תלושי שכר), בעוד נזק שאינו ממוני (כאב וסבל) הוא הערכה של בית המשפט על עוגמת הנפש והפגיעה באיכות החיים.

עלות חוות דעת נעה לרוב בין 5,000 ל-15,000 ש"ח, תלוי במומחיות הרופא ובמורכבות התיק. זהו אמנם סכום משמעותי, אך הוא הכרחי לחלוטין לצורך הגשת התביעה. בתיקים בעלי פוטנציאל גבוה, ניתן לבחון דרכים לסייע במימון או בפריסת תשלומים.

רוב עורכי הדין בתחום הנזיקין עובדים על בסיס הצלחה. שכר הטרחה נגזר ברובו באחוזים מתוך הפיצוי הסופי שמתקבל (לרוב בין 20% ל-30% פלוס מע"מ), כך שללקוח אין סיכון כספי ישיר לגבי שכר הטרחה במקרה שהתביעה נדחית.

כן, קיימת פרוצדורה של "ניכוי תשלומי מל"ל". אם הנפגע מקבל קצבאות מהביטוח הלאומי בגין אותו אירוע, סכומים אלו מנוכים מהפיצוי שמשלמת חברת הביטוח של הרופא. חשוב לתאם בין שני ההליכים כדי למקסם את הסכום הכולל שנשאר בידי הלקוח.

עניינים פרוצדורליים וטכניים

הרישום הרפואי הוא הראיה המרכזית בתיק. אם רופא לא רשם תלונה של מטופל או דילג על תיעוד של פעולה קריטית, זה יכול לפעול לחובתו. "מה שלא נרשם – כאילו לא נעשה", וזהו כלל זהב שעוזר לעורכי הדין להוכיח רשלנות מוסדית.

כן, המדינה אחראית לפעולותיהם של בתי החולים שבבעלותה (כמו שיבא, רמב"ם וכו'). התביעה מוגשת נגד מדינת ישראל – משרד הבריאות. ההליך דומה לתביעה נגד מוסד פרטי, אך לעיתים הוא דורש התנהלות מול פרקליטות המדינה.

אם הורים לא הופנו לבדיקות גנטיות המתאימות למוצאם, או שתוצאות הבדיקה פוענחו בצורה שגויה, ונולד ילד עם מחלה גנטית קשה – זוהי עילה מובהקת לרשלנות. משרד עוה"ד רן שפירא מתמחה בהוכחת המחדלים הללו בבדיקות המעבדה המורכבות.

זיהומים הם סיכון ידוע, אך אם הוכח שהם נגרמו בשל חוסר סטריליזציה, אי-הפרדה בין חולים מדבקים או אי-מתן אנטיביוטיקה מניעתית לפני ניתוח, קיימת עילה לתביעה. הוכחת רשלנות בזיהומים דורשת בדיקה מעמיקה של נהלי בית החולים.

שאלות על המשרד והשירות

תחום זה דורש שפה משותפת עם רופאים, הכרת הספרות המקצועית והבנה של אסטרטגיות הביטוח. עו"ד רן שפירא מביא איתו ניסיון של שנים בייצוג נפגעים, מה שמאפשר לו לזהות את הפרצות הקטנות ביותר בתיק הרפואי לטובת הלקוח.

משרד עו"ד רן שפירא חרט על דגלו לייצג מטופלים ונפגעים בלבד מול המערכת הרפואית. גישה זו מונעת ניגוד עניינים ומאפשרת לחימה עיקשת וחסרת פשרות נגד קופות החולים, בתי החולים וחברות הביטוח הגדולות.

בפגישה הראשונה אנו מקשיבים לסיפור האישי, עוברים על המסמכים הרפואיים הראשוניים ומבצעים הערכה ראשונית של סיכויי התיק. המטרה היא לתת ללקוח תמונת מצב כנה וריאלית לגבי הכדאיות של הגשת תביעה והמסלול הצפוי לו.

בוודאי. התביעה היא לרוב נגד המוסד הרפואי בו הרופא עבד או נגד חברת הביטוח שביטחה אותו במועד האירוע. פרישה של הרופא או עזיבתו את הארץ אינה מונעת מהנפגע לקבל את הפיצוי המגיע לו מהגופים המבטחים.

זהו מצב נפוץ מאוד. במקרים כאלו בית המשפט רשאי למנות "מומחה מטעם בית המשפט" שיהיה אובייקטיבי ויכריע בין חוות הדעת של התובע לבין אלו של ההגנה. עורך דין מיומן יודע כיצד לחקור את המומחה הזה כדי להטות את הכף לטובת הלקוח.

אם הטיפול בוצע בחו"ל במסגרת פרטית, הדבר מורכב יותר ותלוי בחוקי המדינה ההיא. אולם, אם מדובר בשירות שנשלחת אליו מטעם המדינה או קופת החולים בארץ, ייתכן שישנה אחריות ישראלית. מומלץ לבדוק כל מקרה כזה באופן ספציפי במשרד.

נפגעי רשלנות רפואית עוברים טראומה פיזית ונפשית קשה. הליווי של עו"ד רן שפירא אינו רק משפטי, אלא כולל זמינות, הבנה של מצב המטופל ומתן מעטפת תומכת לאורך כל השנים בהן התיק מתנהל, מתוך הבנה שהלקוח הוא קודם כל אדם.

כן, תביעה זו מוגשת על ידי "העזבון" והתלויים (בן זוג, ילדים). הפיצוי במקרה של מוות כולל הפסדי שכר של המנוח, אובדן שירותי בעל/אישה או אב/אם, ופיצוי בגין "קיצור תוחלת חיים" שהוא סכום משמעותי בפני עצמו.

אנו משתמשים במאגרי מידע רפואיים בינלאומיים, בחידושים בתחום ההדמיה ובתוכנות ניהול תיקים מתקדמות כדי להצליב נתונים ולהוכיח שהטיפול שניתן לא תאם את חזית המדע. הידע הטכנולוגי והמשפטי משולבים יחד לטובת הלקוח.

רשלנות זו כוללת איחור בהגעה של אמבולנס, אבחון שגוי של פראמדיק או שחרור מוקדם מדי מחדר המיון ללא עריכת הבדיקות הנדרשות. מקרים אלו הם קריטיים כי הם מתרחשים בזמן אמת כשכל דקה היא קריטית להצלת חיים.

ניתן לפנות דרך האתר הרשמי של עו"ד רן שפירא בכתובת https://www.ranshapira.co.il/, למלא את טופס יצירת הקשר או להתקשר ישירות למשרד. אנו זמינים לתת מענה מקצועי, מכבד ודיסקרטי לכל מי שחש שנפגע מהמערכת הרפואית.