כאשר טיפול רפואי מסתיים בנזק משמעותי, אחת השאלות הראשונות שעולות היא האם מדובר בתוצאה שלא ניתן היה למנוע, או שמא טיפול אחר, אבחון מוקדם יותר או תגובה מהירה יותר היו יכולים לשנות את התוצאה. זו שאלה מרכזית במיוחד במקרים שבהם המטופל כבר סבל ממחלה, פציעה או מצב רפואי מורכב עוד לפני האירוע שבגינו נשקלת הגשת תביעה. לא כל החמרה במצב רפואי מעידה בהכרח על רשלנות. מחלות עלולות להתקדם גם כאשר הטיפול שניתן היה סביר ומקצועי, ופרוצדורות רפואיות כרוכות לעיתים בסיכונים שאינם ניתנים למניעה מלאה. עם זאת, כאשר ניתן להראות שהצוות הרפואי לא זיהה בזמן סימני אזהרה, לא ביצע בדיקות נדרשות, התעכב במתן טיפול או בחר בדרך טיפול שאינה תואמת את הסטנדרט המקובל, עשויה להתעורר שאלה משפטית משמעותית.
בתביעות רשלנות רפואית בגין החמרה שניתן היה למנוע, הוכחת שהנזק לא היה בלתי נמנע דורשת הדגמת קשר סיבתי בין חריגה של הצוות הרפואי מסטנדרט טיפול סביר לבין החמרת מצבו של המטופל. יש להראות כי הצוות הרפואי לא זיהה בזמן סימני אזהרה, לא ביצע בדיקות נדרשות, התעכב במתן טיפול או בחר בדרך טיפול שאינה תואמת את הסטנדרט המקובל, וכי פעולה נכונה ובזמן הייתה מונעת את הנזק או מצמצמת אותו באופן משמעותי. לשם כך, נדרשת בדרך כלל חוות דעת של מומחה רפואי, אשר בוחן את התיעוד הרפואי, מצבו של המטופל והידע הרפואי הרלוונטי כדי לקבוע מה היה אמור להיעשות.
האם מספיק להראות שנגרם נזק בתביעת רשלנות רפואית?
לא, עצם העובדה שמצבו של אדם החמיר אינה מספיקה בדרך כלל כדי לבסס תביעת רשלנות רפואית. במסגרת תביעות רפואיות יש לבחון כמה רכיבים מרכזיים: האם הייתה חריגה מהטיפול הסביר והמקובל, האם נגרם נזק, ובעיקר, האם קיים קשר סיבתי בין אותה חריגה לבין הנזק שנוצר. זהו לעיתים אחד החלקים המורכבים ביותר בתיק, שכן הנתבעים עשויים לטעון שהנזק היה מתרחש ממילא בשל חומרת המחלה או מצבו הבסיסי של המטופל. מנגד, התביעה תבקש להראות כי פעולה נכונה ובזמן הייתה עשויה למנוע את הנזק, לצמצם את חומרתו או לשפר באופן משמעותי את סיכויי ההחלמה.
מה זה בכלל אומר "החמרה שניתן היה למנוע"?
החמרה שהיה ניתן למנוע יכולה להתרחש במגוון רחב של מצבים. למשל, כאשר אדם פונה מספר פעמים עם תלונות דומות אך אינו מופנה לבדיקה מתאימה, כאשר תוצאת בדיקה חריגה אינה מטופלת בזמן, כאשר זיהום אינו מזוהה ומטופל במהירות או כאשר לאחר ניתוח מופיעים סימנים המצביעים על סיבוך, אך הצוות אינו מגיב אליהם במועד. במקרים כאלה, השאלה אינה רק האם הייתה טעות נקודתית. לעיתים יש לבחון את רצף הטיפול כולו: מה ידע הצוות הרפואי בכל שלב, אילו נתונים היו בפניו, אילו בדיקות היה צריך לבצע ואילו החלטות היה רופא סביר מקבל באותן נסיבות. גם פער של שעות או ימים עשוי להיות משמעותי במצבים רפואיים מסוימים. לכן יש חשיבות רבה לבניית ציר זמן מדויק המבוסס על התיק הרפואי.
כיצד מוכיחים שהטיפול הנכון היה משנה את התוצאה?
כדי להוכיח קשר בין ההתנהלות הרפואית לבין הנזק, יש צורך בדרך כלל בחוות דעת של מומחה רפואי מתאים. המומחה בוחן את התיעוד, את מצבו של המטופל ואת הידע הרפואי שהיה רלוונטי בזמן האירוע. המטרה היא לברר לא רק מה נעשה בפועל, אלא גם מה היה אמור להיעשות. אם למשל, ניתן היה לזהות מחלה בשלב מוקדם יותר, נבחנת השאלה האם גילוי כזה היה מאפשר טיפול יעיל יותר. אם חל עיכוב בטיפול בסיבוך ניתוחי, נבחן האם תגובה מוקדמת הייתה עשויה למנוע נזק קבוע. במקרים מסוימים לא ניתן לומר בוודאות מוחלטת מה היה קורה אילו הטיפול היה שונה. לכן המחלוקת המשפטית עשויה להתמקד גם בשאלת הסיכויים – האם ההתנהלות הרשלנית פגעה בסיכויי ההחלמה, צמצמה אפשרויות טיפול או הגדילה את היקף הנזק.
החשיבות של התיק הרפואי המלא
אחד הצעדים המרכזיים בבדיקת מקרה הוא איסוף מלא של הרשומות הרפואיות. לא מספיק להצטייד בסיכום אשפוז או בתוצאה אחת. יש חשיבות להפניות, תרשומות רופאים ואחיות, בדיקות דם, פענוחי הדמיה, תיעוד ביקורים קודמים ומסמכים ממספר מוסדות רפואיים. רצף המסמכים עשוי להראות מתי הופיע הסימן הראשון להחמרה, מי הבחין בו, האם ננקטה פעולה ומה קרה לאחר מכן. לעיתים דווקא פרט קטן בתיעוד מאפשר להבין שהמידע הדרוש לקבלת החלטה נכונה כבר היה קיים, אך לא קיבל את המשקל הראוי.
מה קורה כאשר למטופל כבר הייתה מחלה קשה?
אחת הטענות הנפוצות בתיקים מורכבים היא שהמטופל היה ממילא במצב רפואי קשה. אלא שמצב קודם אינו בהכרח שולל אחריות. גם אדם הסובל ממחלה משמעותית זכאי לטיפול מקצועי וסביר. אם התנהלות רפואית לקויה גרמה להחמרה נוספת, האריכה אשפוז, הובילה לנכות קשה יותר או צמצמה את סיכויי ההחלמה, יש לבחון מהו החלק של הנזק שניתן לייחס לאותה התנהלות. לעיתים ההשלכות לא מסתיימות במישור הרפואי בלבד. נזק משמעותי יכול להשפיע על יכולת העבודה, התפקוד היומיומי והצורך בעזרה מאחרים. במצבים המתאימים עשויה להיות רלוונטית גם בחינה רחבה של תביעות רפואיות וייצוג מול ביטוח לאומי, כחלק ממימוש הזכויות הנובעות מהפגיעה.
למה חשוב לבדוק כל מקרה לגופו?
אין כלל אוטומטי שלפיו החמרה לאחר טיפול משמעותה רשלנות, בדיוק כפי שלא נכון להניח שכל סיבוך הוא פשוט סיכון רפואי שאין מה לעשות לגביו. יש לבדוק את נסיבות המקרה, את התיעוד ואת האפשרויות שעמדו בפני הצוות בזמן אמת. משרד עו"ד רן שפירא מתמחה בייצוג נפגעי גוף ובתביעות רשלנות רפואית, ופועל בשיתוף עם מומחים רפואיים בכירים לצורך בחינת מקרים מורכבים. כאשר קיים חשד שנזק או החמרה משמעותית היו יכולים להימנע באמצעות טיפול נכון ובמועד, בדיקה מקצועית של החומר הרפואי יכולה לסייע להבין האם קיימת עילה משפטית ומהי הדרך הנכונה למימוש הזכויות.
