בשנים האחרונות, ישראל הפכה למעצמה של ניתוחים פלסטיים וטיפולי אסתטיקה. מהזרקות בוטוקס וחומצה היאלורונית במרפאות בוטיק, ועד לניתוחי הגדלת חזה, שאיבת שומן וניתוחי אף. רובנו פונים לטיפולים אלו מתוך רצון לשפר את המראה החיצוני והביטחון העצמי, אך מה קורה כאשר החלום הופך לסיוט?
כאשר ניתוח פלסטי מסתיים בצלקות קשות, אסימטריה בולטת, זיהומים או נזק עצבי – ייתכן שמדובר ברשלנות רפואית. במאמר זה נסביר מדוע בתי המשפט מחמירים במיוחד עם רופאים פלסטיים, אילו מקרים נחשבים לרשלנות, וכיצד ניתן לתבוע פיצויים על נזק אסתטי ונפשי.
"חובת גילוי מוגברת": למה בתי המשפט מחמירים בניתוחים פלסטיים?
ההבדל המרכזי בין ניתוח פלסטי לניתוח רגיל (כמו הסרת אפנדציט או ניתוח לב) הוא שרוב הניתוחים הפלסטיים הם ניתוחים אלקטיביים – כלומר, ניתוחי בחירה שאינם מצילי חיים ואינם הכרחיים מבחינה רפואית.
בשל עובדה זו, פסיקת בתי המשפט בישראל קבעה כי על רופאים העוסקים ברפואה אסתטית חלה "חובת גילוי מוגברת". משמעות הדבר היא שהרופא חייב:
1.להסביר למטופל על כל סיכון אפשרי, גם אם מדובר בסיכון נדיר מאוד.
2.להציג את כל החלופות הטיפוליות (למשל, להסביר שניתן להשיג תוצאה דומה ללא ניתוח).
3.לוודא שהמטופל מבין שהתוצאה האסתטית אינה מובטחת במאת האחוזים.
4.לתת למטופל זמן סביר לחשוב ולהתייעץ לפני שהוא חותם על טופס ההסכמה.
אם הרופא הבטיח לכם "תוצאה מושלמת", זלזל בסיכונים, או החתים אתכם על טופס ההסכמה ביום הניתוח עצמו – זוהי עילה מובהקת לתביעה בגין היעדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה, גם אם הניתוח עצמו בוצע ללא דופי מבחינה טכנית.
עילות נפוצות לתביעות רשלנות בניתוחים פלסטיים
1. רשלנות בניתוחי חזה (הגדלה, הקטנה או הרמה)
ניתוחי שדיים הם מהנפוצים ביותר, אך גם מהמועדים ביותר לסיבוכים משפטיים. רשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי ב:
•בחירת שתלים שגויה: התאמת שתל גדול מדי למבנה גופה של המטופלת, מה שגורם לכאבי גב, צניחה מהירה או קרע של העור.
•אסימטריה קיצונית: הבדל משמעותי ובולט לעין בגודל או במיקום הפטמות לאחר הניתוח.
•התכווצות קופסית (Capsular Contracture): סיבוך שבו הגוף יוצר רקמה נוקשה סביב השתל, הגורמת לעיוות וכאב. למרות שזהו סיכון ידוע, אי אזהרה מראש או טיפול לקוי בסיבוך לאחר שהופיע – מהווים רשלנות.
•צלקות קלואידיות (היפרטרופיות): צלקות בולטות ומכוערות שנוצרות עקב טכניקת תפירה רשלנית או אי זיהוי נטייה גנטית של המטופלת להצטלקות חריגה.
2. רשלנות בניתוחי אף (רינופלסטיקה)
ניתוח אף משפיע דרמטית על מרכז הפנים. תביעות רבות מוגשות עקב פגיעה תפקודית (קשיי נשימה חמורים שלא היו לפני הניתוח עקב פגיעה במחיצת האף), או עיוות אסתטי קשה הדורש ניתוח מתקן (שעלותו גבוהה מאוד).
3. שאיבות שומן ומתיחות בטן
הליכים אלו טומנים בחובם סיכונים כירורגיים משמעותיים. רשלנות מתבטאת לרוב בשאיבת כמות שומן גדולה מהמותר (המסכנת את חיי המטופל), פגיעה באיברים פנימיים במהלך החדרת הצינורית (קנולה), או יצירת שקעים ובליטות בולטים בעור עקב שאיבה לא אחידה.
רשלנות רפואית בטיפולי אסתטיקה והזרקות (בוטוקס ופילרים)
לא רק ניתוחים מגיעים לבית המשפט. בשנים האחרונות אנו עדים לזינוק במספר התביעות בגין טיפולים אסתטיים "קלים" לכאורה, כגון הזרקות בוטוקס וחומצה היאלורונית.
חשוב לדעת: על פי משרד הבריאות הישראלי, רק רופא מורשה (MD) רשאי לבצע הזרקות של חומרי מילוי ובוטוקס. קוסמטיקאיות אינן מורשות לעשות זאת!
תביעות בתחום זה מוגשות לרוב בגין:
•הזרקה לתוך כלי דם (במקום לרקמת העור), מה שעלול לגרום לנמק של העור, צלקות קבועות ואף לעיוורון.
•שימוש בחומרים זולים שאינם מאושרים על ידי משרד הבריאות.
•הזרקת יתר של בוטוקס הגורמת לצניחת עפעפיים (פטוזיס) או שיתוק זמני של שרירי הפנים.
•ביצוע טיפולי לייזר או פילינג כימי עמוק שגרמו לכוויות דרגה 2 ו-3 ולפיגמנטציה בלתי הפיכה.
איזה פיצוי ניתן לקבל על נזק אסתטי?
בניגוד לתביעות נזיקין רגילות שבהן מודדים בעיקר "אובדן כושר עבודה", בתביעות של רשלנות פלסטית הדגש הוא על הנזק הנפשי והאסתטי. הפיצויים מורכבים מ:
1.החזר עלות הטיפול הכושל: השבת הכספים ששולמו לרופא המתרשל.
2.מימון טיפולים מתקנים: עלותם של ניתוחים חוזרים, לרוב אצל מומחים בכירים ויקרים יותר, כדי לתקן את הנזק שנוצר.
3.כאב, סבל ועוגמת נפש: זהו רכיב משמעותי מאוד. בתי המשפט מבינים את הפגיעה העמוקה בדימוי העצמי, הבושה, וההסתגרות החברתית שחווה אדם שפניו או גופו הושחתו.
4.פגיעה באוטונומיה: פיצוי על עצם העובדה שהרופא לא הסביר את הסיכונים ושלל מהמטופל את זכות הבחירה.
סכומי הפיצויים בתביעות אלו נעים לרוב בין עשרות אלפי שקלים (על צלקות קטנות או פגיעה באוטונומיה) ועד למאות אלפי שקלים במקרים של עיוותים קשים, נזק עצבי או צורך בניתוחים חוזרים מרובים.
נפגעתם מטיפול אסתטי? כך תפעלו
אם התוצאה של הניתוח או הטיפול האסתטי רחוקה ממה שהובטח לכם, ונגרם לכם נזק פיזי או נפשי, אל תמהרו להסכים ל"ניתוח תיקון בחינם" אצל אותו רופא שפגע בכם.
מה עליכם לעשות?
1.צלמו ותעדו את הנזק מכל זווית אפשרית.
2.דרשו לקבל את התיק הרפואי המלא, כולל טפסי ההסכמה, מדבקות השתלים (אם רלוונטי) וצילומים של "לפני ואחרי".
3.פנו לעורך דין מומחה ברשלנות רפואית. עורך הדין יתייעץ עם כירורג פלסטי מומחה מטעמו, אשר יקבע האם התוצאה הלא רצויה היא בגדר "סיבוך סביר" או תוצר של רשלנות רפואית מובהקת.
אל תישארו עם עוגמת הנפש והנזק הכלכלי. פנו למשרדנו עוד היום לבחינת המקרה שלכם והערכת סיכויי התביעה, בדיסקרטיות מלאה וללא התחייבות.
