רשלנות רפואית באבחון שגוי או מאוחר: מתי ניתן לתבוע פיצויים?

דף הבית » רשלנות רפואית באבחון שגוי או מאוחר: מתי ניתן לתבוע פיצויים?

אחד התרחישים הקשים ביותר שעמם מתמודדים מטופלים הוא הגילוי כי מחלתם אובחנה בשלב מאוחר מדי, או שאובחנו בטעות כסובלים ממחלה אחרת לחלוטין. בעולם הרפואה, הזמן הוא לעיתים קרובות הגורם המכריע ביותר בין החלמה מלאה לבין נזק בלתי הפיך או חלילה מוות.
כאשר רופא כשל באבחון מחלה, למרות שהיו בפניו "נורות אזהרה" שהיו אמורות להדליק אצלו חשד, ייתכן שמדובר ברשלנות רפואית באבחון. במאמר זה נסביר מה ההבדל בין טעות אנוש סבירה לרשלנות פושעת, אילו מקרים נפוצים מגיעים לבתי המשפט, וכיצד מחושבים הפיצויים בתביעות אלו.

מהי רשלנות רפואית באבחון?

חשוב להבין: הרפואה אינה מדע מדויק, ולא כל טעות באבחון מהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית. רופאים הם בני אדם, ומחלות רבות מציגות תסמינים דומים או מתפתחות בצורה לא אופיינית.
כדי שטעות באבחון תיחשב לרשלנות רפואית, יש להוכיח כי הרופא סטה מ"סטנדרט הרופא הסביר". כלומר, עלינו להוכיח שרופא סביר ומיומן, באותן נסיבות ועם אותם נתונים, היה מצליח לאבחן את המחלה בזמן.

סוגי הכשלים הנפוצים באבחון:

1.איחור באבחון (אבחון מאוחר): המחלה אובחנה בסופו של דבר, אך באיחור ניכר. לדוגמה: מטופל שהתלונן על כאבי ראש עזים במשך חודשים, אך נשלח לבדיקת CT רק לאחר שהגידול במוחו הגיע לממדים מסכני חיים.
2.אבחון שגוי (Misdiagnosis): הרופא קבע אבחנה לא נכונה, וכתוצאה מכך המטופל קיבל טיפול מיותר (שעלול להזיק) בעוד המחלה האמיתית המשיכה להתפתח ללא טיפול.
3.היעדר אבחון מוחלט: הרופא פטר את תלונות המטופל כ"שום דבר" או כבעיה פסיכוסומטית, ושלח אותו הביתה ללא כל בירור נוסף.

מקרים נפוצים של רשלנות באבחון

בפרקטיקה המשפטית בישראל, אנו רואים מספר תחומים שבהם טעויות באבחון הן נפוצות במיוחד וגוררות נזקים כבדים:

1. איחור באבחון סרטן

זהו אולי התחום הרגיש והכואב ביותר. גילוי מוקדם של מחלת הסרטן (כגון סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן העור או סרטן הערמונית) מעלה משמעותית את סיכויי ההחלמה. רשלנות יכולה להתבטא בהתעלמות מתלונות המטופל, אי הפניה לבדיקות סקר שגרתיות (כמו ממוגרפיה או קולונוסקופיה), או פענוח שגוי של בדיקות הדמיה וביופסיות על ידי הרדיולוג או הפתולוג.

2. איחור באבחון אירוע מוחי (שבץ – CVA) או התקף לב

במקרים של שבץ מוחי או אוטם בשריר הלב, "זמן שווה מוח" או "זמן שווה לב". חלון ההזדמנויות למתן טיפול ממיס קרישים (TPA) או ביצוע צנתור הוא קצר מאוד (מספר שעות בודדות). שחרור מטופל מחדר מיון עם אבחנה שגויה של "כאב שרירים" או "מיגרנה", כאשר בפועל הוא חווה אירוע לבבי או מוחי, מהווה עילה מובהקת לתביעה.

3. אבחון שגוי בהריון

אי גילוי מומים בעובר במהלך בדיקות אולטרסאונד (סקירת מערכות) או התעלמות ממצוקה עוברית במהלך הלידה, אשר מובילים ללידת ילד עם נכות קשה (כגון שיתוק מוחין).

כיצד מוכיחים רשלנות רפואית באבחון?

כדי לזכות בתביעת רשלנות רפואית בגין אבחון שגוי או מאוחר, על התובע (באמצעות עורך דינו) להוכיח שלושה יסודות מצטברים:
1.התרשלות: הרופא התעלם מתסמינים, לא ביצע אנמנזה (תשאול) מקיפה, לא הפנה לבדיקות מתאימות, או פענח אותן בצורה שגויה.
2.נזק: למטופל נגרם נזק גופני, נפשי או כלכלי.
3.קשר סיבתי: זהו השלב המאתגר ביותר. יש להוכיח כי האיחור באבחון הוא זה שגרם לנזק או החמיר אותו. חברות הביטוח של הרופאים יטענו לרוב: "נכון שהיה איחור, אבל גם אם היינו מאבחנים בזמן, התוצאה הייתה זהה כי המחלה הייתה אלימה מאוד". תפקידנו הוא להפריך טענה זו באמצעות חוות דעת של מומחים רפואיים בכירים.

"אובדן סיכויי החלמה" – מושג מפתח בפיצויים

אחד המושגים החשובים ביותר בתביעות של איחור באבחון (במיוחד במקרי סרטן) הוא "אובדן סיכויי החלמה".
בתי המשפט בישראל קבעו כי גם אם לא ניתן להוכיח בוודאות מוחלטת שהמטופל היה מחלים לחלוטין אילו אובחן בזמן, עצם העובדה שהרשלנות הקטינה את סיכויי ההחלמה שלו מהווה נזק בר פיצוי.
לדוגמה: אם מומחה רפואי יקבע שאילו הסרטן היה מתגלה בזמן, סיכויי ההישרדות של המטופל היו 80%, אך בגלל האיחור באבחון סיכוייו ירדו ל-30% – בית המשפט עשוי לפסוק פיצויים יחסיים בגין אובדן אותם 50% של סיכויי החלמה.

מהם הפיצויים שניתן לקבל?

הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית באבחון יכולים להיות משמעותיים מאוד (לעיתים מיליוני שקלים), והם מחושבים על בסיס מספר "ראשי נזק":
הפסדי השתכרות: בעבר ובעתיד, עקב חוסר היכולת לחזור למעגל העבודה.
הוצאות רפואיות: מימון תרופות, טיפולים מיוחדים, ניתוחים פרטיים ואביזרי שיקום.
עזרת צד ג': תשלום עבור מטפלים סיעודיים, עזרה במשק הבית או פיצוי לבני משפחה שסעדו את החולה.
כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים: פיצוי על העוגמת נפש, הכאב הפיזי, והעובדה שחייו של המטופל קוצרו בשל הרשלנות.

סיכום: אל תוותרו על בירור זכויותיכם

אם אתם או יקיריכם סובלים מנזק רפואי חמור, ויש לכם חשד שהכתובת הייתה על הקיר אך הרופאים פספסו אותה – אל תישארו עם הספק. איסוף התיק הרפואי המלא ובחינתו על ידי עורך דין מומחה לרשלנות רפואית ורופא מומחה מטעמו, הם הצעדים הראשונים וההכרחיים בדרך לגילוי האמת ולקבלת הפיצוי הכספי שיסייע לכם בהתמודדות עם ההשלכות הקשות.
חושדים שהיה איחור באבחון המחלה שלכם? פנו למשרדנו עוד היום לפגישת ייעוץ והערכת סיכויי התביעה, ללא התחייבות.

שיתוף המאמר »

אולי יעניין אותך גם..