לידה היא אחד הרגעים המרגשים והמשמעותיים בחייה של אישה, אך כאשר הצוות הרפואי פועל ברשלנות או מקבל החלטות שגויות בזמן אמת, הרגע הזה עלול להפוך לסיוט מתמשך. בפסק דין שניתן לאחרונה (ת"א 50568-08-21), פסק בית המשפט פיצויים בסך כולל של כ-3 מיליון שקלים (לפני ניכויי ביטוח לאומי) ליולדת צעירה, עורכת דין במקצועה, שסבלה מפגיעות קשות ברצפת האגן, אובדן שליטה על הסוגרים וכאבים כרוניים, בעקבות ניהול כושל של הלידה.
פסק הדין שופך אור על סוגיה כאובה ומושתקת: נשים רבות סובלות מנזקים חמורים לאחר לידה מכשירנית, ונוטות לחשוב שמדובר ב"סיבוך טבעי", בעוד שבפועל לעיתים מדובר ברשלנות רפואית המזכה בפיצוי כספי משמעותי.
השתלשלות האירועים: מתי לידה רגילה הופכת לרשלנות רפואית?
על פי עובדות המקרה, התובעת הגיעה לבית החולים ללידה ראשונה. למרות שהלידה התקדמה בתחילה, בשלב מסוים חלה עצירה בהתקדמות (שלב שני מוארך). במצב כזה, מצופה מהצוות הרפואי לבחון את המצב בקפידה ולשקול חלופות בטוחות, כגון מעבר לניתוח קיסרי.
במקום זאת, הצוות הרפואי בחר לבצע חילוץ של העובר באמצעות שולפן ריק (לידת ואקום) תוך שימוש בכוח רב, ובשילוב של "תמרון קריסטלר" – הפעלת לחץ פיזי אגרסיבי על בטן היולדת כדי לדחוף את העובר החוצה. מדובר בפעולה השנויה במחלוקת רפואית, אשר עלולה לגרום לנזקים קשים לאם וליילוד. בנוסף, בוצע חיתוך חיץ (אפיזיוטומיה) שנתפר לאחר מכן באופן רשלני על ידי רופאה מתמחה חסרת ניסיון מספק.
הנזקים הקשים: פגיעה בסוגרים ואובדן כושר עבודה
כתוצאה מהפעולות האגרסיביות והמיותרות של הצוות הרפואי, נגרמו ליולדת נזקים פיזיים חמורים ובלתי הפיכים:
•קרעים ופגיעה בשרירי רצפת האגן (לרבות שריר ה-LAM).
•פגיעה עצבית (נוירופתיה של העצב הפודנדלי).
•צניחת רחם ונרתיק.
•אובדן שליטה על הסוגרים (דליפות שתן וצואה תכופות).
נזקים אלו הובילו לפגיעה תפקודית קשה ביותר. התובעת, שהייתה עורכת דין מצליחה ופעילה, לא הצליחה לשוב למעגל העבודה לאחר חופשת הלידה. היא נאלצה להתמודד עם כאבים עזים, פגיעה קשה בחיי האישות, ירידה בדימוי העצמי ומצב נפשי ירוד, תוך הזדקקות לטיפולים רפואיים תכופים, פיזיותרפיה של רצפת האגן ושימוש קבוע באביזרי ספיגה.
פסיקת בית המשפט: "הדבר מדבר בעד עצמו"
במסגרת ניהול התביעה, בית המשפט מתח ביקורת חריפה על התנהלות בית החולים. נקבע כי הרישום הרפואי בזמן אמת היה חסר, דל ולא שיקף את המצב לאשורו – דבר המהווה "נזק ראייתי" הפועל לחובת המוסד הרפואי.
בית המשפט קיבל את טענת התובעת והחיל את הכלל המשפטי של "הדבר מדבר בעד עצמו" (סעיף 41 לפקודת הנזיקין). משמעות החלת הכלל היא שנטל ההוכחה עובר אל כתפי בית החולים – עליו להוכיח שלא התרשל. בית החולים כשל בהרמת נטל זה. בית המשפט דחה מכל וכל את טענות המומחים מטעם ההגנה, שניסו לטעון כי הנזקים אינם קשורים ללידה אלא למצבה הבסיסי של האישה, וקבע קשר סיבתי מובהק בין הרשלנות בלידה לבין מצבה הרפואי הקשה של התובעת.
סכומי הפיצויים שנפסקו ליולדת
לאחר בחינת מכלול הנזקים, בית המשפט העמיד את הנכות הרפואית של התובעת על 62.2% ואת הנכות התפקודית על 40%. סך הפיצויים שנפסקו עמד על 3,009,800 ש"ח, לפי הפירוט הבא:
|
ראש הנזק
|
סכום הפיצוי
|
|
הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד (כולל פנסיה)
|
כ-2,300,000 ש"ח
|
|
עזרת צד ג', הוצאות רפואיות ואביזרי ספיגה
|
250,000 ש"ח
|
|
נזק לא ממוני (כאב וסבל ועוגמת נפש)
|
400,000 ש"ח
|
לאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי (בסך של כ-535 אלף ש"ח), חויב בית החולים לשלם לתובעת סך של כ-2.47 מיליון ש"ח, בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור 20% והוצאות משפט.
נפגעת במהלך הלידה? אל תישארי עם זה לבד
פסק דין זה ממחיש את החשיבות העצומה של ייצוג משפטי מקצועי בתביעות רשלנות רפואית בלידה. נשים רבות סובלות מפגיעות ברצפת האגן, קרעים בדרגות 3 ו-4, או אובדן שליטה על סוגרים לאחר לידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים), ונוטות לחשוב שמדובר ב"גזירת גורל".
המקרה הזה מוכיח שפעמים רבות מדובר ברשלנות רפואית המזכה בפיצויים משמעותיים שיכולים להבטיח את עתידך הכלכלי ולאפשר לך לקבל את הטיפולים הרפואיים הטובים ביותר.
אם חווית לידה טראומטית שהותירה אותך עם נזקים גופניים, פגיעה בסוגרים או כאבים כרוניים, ייתכן שאת זכאית לפיצוי כספי גבוה. פני אלינו עוד היום לבחינת המקרה שלך ללא התחייבות, ונעזור לך למצות את מלוא זכויותיך.
