כיצד מוכיחים "קשר סיבתי" ברשלנות רפואית? (ומדוע זה המכשול הגדול ביותר)

דף הבית » כיצד מוכיחים "קשר סיבתי" ברשלנות רפואית? (ומדוע זה המכשול הגדול ביותר)
אחד המשפטים המתסכלים ביותר שמטופל יכול לשמוע מבית החולים לאחר שנגרם לו נזק הוא: "נכון, הרופא טעה, אבל הנזק היה נגרם לך בכל מקרה בגלל המחלה שלך".
המשפט הזה מקפל בתוכו את אחד המושגים המורכבים והקריטיים ביותר בעולם המשפט: קשר סיבתי. בתביעות רשלנות רפואית, לא מספיק להוכיח שהרופא התרשל (למשל, איחר באבחון או ביצע ניתוח כושל), ולא מספיק להוכיח שנגרם לכם נזק גופני. החוליה המקשרת וההכרחית בין השניים היא ההוכחה שההתרשלות של הרופא היא זו שגרמה לנזק.
במאמר זה נסביר בשפה פשוטה כיצד בתי המשפט בוחנים קשר סיבתי, מה קורה כשחסרים מסמכים רפואיים, וכיצד דוקטרינת "אובדן סיכויי החלמה" מאפשרת לקבל פיצוי גם במקרי ספק.

המבחן הכפול: עובדתי ומשפטי

כדי לזכות בתביעה, עורך הדין שלכם יידרש להוכיח קשר סיבתי בשני מישורים:

1. קשר סיבתי עובדתי: מבחן ה"אלמלא"

זהו המבחן הבסיסי ביותר. השופט שואל את עצמו: אלמלא התרשלות הרופא, האם הנזק היה נמנע?
דוגמה לקשר סיבתי קיים: מטופל הגיע למיון עם כאבים בחזה. הרופא התרשל, לא ביצע אק"ג ושחרר אותו הביתה. כעבור שעה המטופל עבר התקף לב קשה. מומחה רפואי יעיד שאם היה מבוצע אק"ג, היו מגלים את הבעיה, נותנים טיפול מונע, והתקף הלב היה נמנע.
דוגמה להיעדר קשר סיבתי: רופא התרשל ולא שלח מטופל לבדיקת דם שגרתית. כעבור חודש המטופל נפגע בתאונת דרכים. ברור שאין קשר בין המחדל הרפואי לבין תאונת הדרכים.

2. קשר סיבתי משפטי: מבחן הצפיות

לאחר שהוכחנו עובדתית שהטעות גרמה לנזק, יש להוכיח שהרופא הסביר יכול וצריך היה לצפות שהתרשלותו תגרום לנזק מסוג זה. ברפואה, מבחן זה לרוב מתקיים בקלות יחסית, שכן רופאים מודעים לסיכונים הכרוכים בטיפול שגוי. עם זאת, אם הנזק נגרם עקב סיבוך נדיר ובלתי צפוי לחלוטין בספרות הרפואית, בית המשפט עשוי לקבוע שאין קשר סיבתי משפטי.

מה קורה כשחסרים מסמכים רפואיים? (נזק ראייתי)

אחת הבעיות הנפוצות בהוכחת קשר סיבתי היא היעדר תיעוד. נניח שאתם טוענים שהתלוננתם על כאב ספציפי, אך הרופא לא רשם זאת בגיליון. כיצד תוכיחו את טענתכם?
כאן באה לעזרתכם דוקטרינת "הנזק הראייתי". בתי המשפט קבעו כי חלה על רופאים ומוסדות רפואיים חובה לנהל רשומות רפואיות תקינות ומלאות. אם בית החולים התרשל ברישום, איבד מסמכים או לא תיעד בדיקות קריטיות – הוא לא יוכל להשתמש בחוסר התיעוד הזה נגדכם.
במקרים של חסר משמעותי בתיעוד, בית המשפט עשוי להורות על היפוך נטל הראיה. כלומר, במקום שאתם תצטרכו להוכיח שהרשלנות גרמה לנזק, בית החולים יצטרך להוכיח שהנזק לא נגרם באשמתו. מכיוון שחסרים לו מסמכים – יהיה לו קשה מאוד לעשות זאת, מה שמגדיל משמעותית את סיכויי הזכייה שלכם.

הפתרון למקרי ספק: "אובדן סיכויי החלמה"

הרפואה אינה מתמטיקה, ולעיתים קרובות אי אפשר לדעת בוודאות של 100% מה היה קורה "אילו". המקרה הקלאסי הוא איחור באבחון סרטן.
נניח שרופא פיענח צילום רנטגן באופן שגוי ופספס גידול סרטני. הגידול התגלה רק כעבור שנתיים, כשהוא כבר בשלב מתקדם, והמטופל נפטר. בית החולים יטען: "נכון שאיחרנו באבחון, אבל מדובר בסרטן אלים מאוד, והמטופל היה נפטר בכל מקרה, גם אם היינו מגלים אותו בזמן".
בעבר, טענה כזו הייתה מובילה לדחיית התביעה. כיום, בתי המשפט משתמשים בדוקטרינת "אובדן סיכויי החלמה".

המשמעות היא שגם אם אי אפשר להוכיח שהרשלנות היא הגורם הבלעדי למוות או לנזק, ניתן להוכיח שהיא הפחיתה את סיכויי ההחלמה של המטופל.

איך זה עובד בפועל?

אם מומחה רפואי יקבע שביום שבו בוצע הצילום השגוי, סיכויי ההחלמה של המטופל עמדו על 60%, וביום שבו התגלה הסרטן בפועל סיכויי ההחלמה צנחו ל-20% – הרי שהרשלנות גרמה לאובדן של 40% מסיכויי ההחלמה. במקרה כזה, בית המשפט יפסוק למשפחת המטופל פיצויים בגובה 40% מסך הנזק הכולל.

תפקידו הקריטי של המומחה הרפואי

הוכחת קשר סיבתי אינה עניין של היגיון בריא בלבד, אלא דורשת מומחיות רפואית ספציפית. הדרך היחידה להוכיח קשר סיבתי בבית המשפט היא באמצעות חוות דעת של רופא מומחה בתחום הרלוונטי (למשל, אונקולוג, קרדיולוג או גניקולוג).
המומחה ינתח את התיק הרפואי, יסקור את הספרות הרפואית העדכנית, ויסביר לשופט בשפה ברורה מדוע הסטייה מסטנדרט הטיפול המקובל היא זו שהובילה, בסבירות של מעל 50%, לנזק שנגרם לכם.
הוכחת קשר סיבתי היא משימה משפטית ורפואית מורכבת. אם נגרם לכם נזק רפואי ואתם חושדים שמקורו ברשלנות, פנו למשרדנו. אנו עובדים עם מיטב המומחים הרפואיים בישראל כדי לבסס את הקשר הסיבתי ולהבטיח שתקבלו את הפיצוי המקסימלי המגיע לכם.

שיתוף המאמר »

אולי יעניין אותך גם..