רשלנות רפואית בניתוחי עיניים ולייזר: מתי קמה עילת תביעה

דף הבית » רשלנות רפואית בניתוחי עיניים ולייזר: מתי קמה עילת תביעה

רשלנות רפואית בניתוחי עיניים ולייזר – מתי נזק לראייה הופך לעילת תביעה, מהי חובת הגילוי המוגברת וכיצד מוכיחים תביעה. מדריך משפטי מקצועי.

כשהחלום לראייה מושלמת הופך לסיוט

ניתוחי עיניים ולייזר לתיקון ראייה הפכו לשגרה רפואית מבוקשת. מאות אלפי ישראלים עוברים מדי שנה ניתוחי LASIK, ניתוחי קטרקט, השתלות עדשה תוך-עינית וניתוחי רשתית – לרוב בהצלחה מלאה. אך לעיתים התוצאה אינה מה שהובטח, ולעיתים אף נגרם נזק בלתי הפיך לראייה. במקרים אלה עולה השאלה המשפטית המכרעת: האם מדובר בתוצאה לא צפויה אך לגיטימית, או ברשלנות רפואית בניתוחי עיניים המקימה עילת תביעה לפיצויים?

במאמר זה נסביר באילו מקרים כשל בניתוח עיני נחשב להתרשלות, מהי חובת הגילוי המוגברת בניתוחים אלקטיביים, וכיצד ניתן להוכיח תביעה. המידע נועד לסייע לכם להבין את זכויותיכם – אך אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

אילו טעויות מהוות רשלנות רפואית בניתוחי עיניים?

החוק אינו מטיל אחריות על כל תוצאה לא מושלמת, אלא רק כאשר הצוות הרפואי סטה מסטנדרט הטיפול הסביר. בתחום ניתוחי העיניים והלייזר ישנם כשלים אופייניים שעשויים להוות רשלנות:

  • ביצוע ניתוח לייזר למרות התווית נגד: מטופלים עם קרנית דקה מדי, יובש עיניים חמור או מחלות קרנית אינם מתאימים לניתוח LASIK. ביצוע הניתוח חרף הסיכון עלול להוות התרשלות.
  • אי-ביצוע בדיקות מקדימות: אי-מדידת עובי הקרנית (פכימטריה) או מיפוי קרנית לפני ניתוח לייזר היא סטייה מסטנדרט הטיפול המקובל.
  • זיהום תוך-עיני (אנדופטלמיטיס) שלא טופל בזמן: זיהום לאחר ניתוח קטרקט או השתלת עדשה הוא סיבוך מוכר. אבחון מאוחר או טיפול שלא ניתן במהירות עלול לגרום לעיוורון ולהוות רשלנות.
  • השתלת עדשה במספר דיופטר שגוי: חישוב לקוי של עוצמת העדשה התוך-עינית עלול להותיר את המטופל עם פגם ראייה משמעותי הדורש ניתוח נוסף.
  • נזק בלתי הפיך לרשתית מניתוח כושל: כשל בביצוע ניתוח רשתית או אבחון מאוחר של היפרדות רשתית עלול לגרום לאובדן ראייה קבוע.

ההבדל בין תוצאה צפויה לבין נזק רשלני

זוהי נקודת המפתח בכל תביעת רשלנות רפואית בניתוח לייזר או בניתוח עיני אחר. כל ניתוח כרוך בסיכונים מובנים, ולא כל תוצאה לא מושלמת מהווה רשלנות. למשל, ראיית הילה סביב מקורות אור בלילה (Halos), יובש עיניים זמני או צורך בהמשך שימוש במשקפי קריאה הם לעיתים תוצאות לוואי צפויות ומוכרות של ניתוח לייזר – ולא בהכרח רשלנות.

לעומת זאת, נזק שנגרם כתוצאה מסטייה מסטנדרט הטיפול – כגון ביצוע ניתוח שהיה אסור מלכתחילה, שגיאה טכנית במהלך הניתוח או הזנחת מעקב לאחר הניתוח – עשוי להקים עילת תביעה. כדי לבחון זאת נדרשת חוות דעת רפואית מומחה הבוחנת אם הרופא פעל כפי שרופא סביר היה פועל באותן נסיבות.

חובת הגילוי המוגברת בניתוחים אלקטיביים

רוב ניתוחי הלייזר לתיקון ראייה הם ניתוחים אלקטיביים לחלוטין – המטופל אינו חולה, ויש לו חלופות סבירות כמו משקפיים ועדשות מגע. דווקא משום כך מטילה הפסיקה בישראל חובת גילוי מוגברת על הרופא. כאשר אין הכרח רפואי בניתוח, על הרופא להציג בפני המטופל תמונה מלאה וכנה.

חובת הגילוי המוגברת כוללת, בין היתר:

  • הצגת שיעורי ההצלחה הריאליסטיים ולא רק את התרחישים האופטימיים.
  • פירוט מלא של הסיכונים והסיבוכים האפשריים, לרבות נזקים נדירים אך חמורים.
  • הצגת החלופות לניתוח – משקפיים ועדשות מגע – כאופציה לגיטימית.
  • התאמת ההסבר למצבו האישי של המטופל (למשל מטופל עם קרנית דקה).

הפרה של חובת הגילוי עשויה כשלעצמה להוות בסיס לתביעה, גם אם הניתוח בוצע ללא שגיאה טכנית. הרציונל הוא שהמטופל נשלל מהאפשרות לקבל החלטה מושכלת ומדעת לגבי גופו.

כיצד מוכיחים תביעת רשלנות רפואית בניתוחי עיניים?

על פי פקודת הנזיקין, להוכחת רשלנות רפואית נדרשים שלושה יסודות מצטברים:

  • התרשלות: הוכחה שהצוות הרפואי סטה מסטנדרט הטיפול הסביר.
  • נזק: נזק ממשי לראייה או נזק נפשי וכלכלי נלווה.
  • קשר סיבתי: הוכחה שהנזק נגרם כתוצאה מההתרשלות, ולא מסיבוך טבעי בלתי נמנע.

בפועל, אבן היסוד של כל תביעה היא חוות דעת רפואית של מומחה לרפואת עיניים, המנתחת את התיק הרפואי. חשוב לדעת כי קיימת תקופת התיישנות של שבע שנים, ככלל, ממועד גילוי הנזק – ולכן אין להשתהות.

טיפים פרקטיים:

  • בקשו עותק מלא של התיק הרפואי שלכם, כולל תוצאות בדיקות מקדימות (פכימטריה, מיפוי קרנית) וטופס ההסכמה מדעת.
  • שמרו תיעוד של ההבטחות שניתנו לכם לפני הניתוח, גם בעלי פה.
  • פנו לבדיקה אצל רופא עיניים נוסף לקבלת חוות דעת אובייקטיבית על מצבכם.
  • תעדו את ההשלכות היומיומיות של הנזק על תפקודכם.

סיכום ופנייה למשרד

רשלנות רפואית בניתוחי עיניים ולייזר היא תחום מורכב, המחייב הבנה רפואית ומשפטית כאחד. ההבחנה הדקה בין תוצאה צפויה לבין נזק רשלני, ושאלת קיומה של חובת גילוי מספקת, דורשת בחינה מקצועית מדוקדקת של כל מקרה לגופו. אם נפגעתם בעקבות ניתוח עיני שלא הסתיים כמצופה, חשוב לבדוק את זכויותיכם בהקדם.

משרד עורכי דין רן שפירא מתמחה ברשלנות רפואית, ביטוח ונזיקין, ומלווה נפגעים במאבק לקבלת פיצוי הוגן. צרו קשר לייעוץ ראשוני: טלפון 03-9011125, מרכז עזריאלי חולון, רח' הרוקמים 26. אנו כאן כדי לבחון את המקרה שלכם ולסייע לכם לממש את זכויותיכם.

שיתוף המאמר »

אולי יעניין אותך גם..