תרופות נועדו לרפא אותנו, להקל על כאבים ולשפר את איכות חיינו. אנו סומכים בעיניים עצומות על הרופא שרושם את המרשם, על הרוקח שמנפק את התרופה ועל האחות שמזריקה אותה בבית החולים. אך מה קורה כאשר שרשרת האמון הזו נשברת?
טעויות במתן תרופות הן מהגורמים הנפוצים ביותר לרשלנות רפואית בישראל ובעולם. מתן תרופה שגויה, מינון יתר, או התעלמות מרגישויות של המטופל – כל אלו עלולים להוביל לנזקים גופניים קשים, להחמרת המצב הרפואי ואף למוות. במאמר זה נסביר באילו מקרים טעות תרופתית נחשבת לרשלנות רפואית, את מי ניתן לתבוע, וכיצד מחושבים הפיצויים.
מה נחשב לרשלנות רפואית במתן תרופות?
לא כל תופעת לוואי של תרופה מהווה עילה לתביעה. כדי להוכיח רשלנות רפואית, יש להראות כי הצוות הרפואי חרג מ"מבחן הרופא הסביר" – כלומר, פעל בצורה שרופא או רוקח סביר ומיומן לא היה פועל בה, וכתוצאה מכך נגרם נזק.
הנה המקרים הנפוצים ביותר המקימים עילה לתביעת פיצויים:
1. טעות במרשם או במינון (Overdose / Underdose)
זוהי הרשלנות השכיחה ביותר. היא מתרחשת כאשר רופא רושם מינון גבוה מדי (שעלול לגרום להרעלה ולקריסת מערכות) או נמוך מדי (שלא מטפל בבעיה ומאפשר למחלה להחמיר). טעויות אלו קורות לרוב עקב חוסר תשומת לב למשקלו של המטופל, גילו (במיוחד אצל ילדים וקשישים), או תפקוד הכליות והכבד שלו.
2. התעלמות מאלרגיות ורגישויות
לפני מתן כל תרופה, חובה על הצוות הרפואי לברר האם המטופל רגיש לחומרים מסוימים (כמו פניצילין או יוד). אם המידע מופיע בתיק הרפואי אך הרופא התעלם ממנו, או אם הרופא כלל לא שאל את המטופל – ונגרמה תגובה אלרגית קשה (כגון שוק אנפילקטי) – מדובר ברשלנות מובהקת.
3. אינטראקציות מסוכנות בין תרופות
מטופלים רבים, במיוחד בגיל השלישי, נוטלים מספר תרופות במקביל. שילובים מסוימים עלולים להיות קטלניים. למשל, שילוב של תרופות מדללות דם עם משככי כאבים מסוימים עלול לגרום לדימום פנימי חמור. חובתו של הרופא (וגם של הרוקח) לבדוק את התיק הרפואי ולוודא שהתרופה החדשה אינה מתנגשת עם התרופות הקיימות.
4. טעות בזיהוי המטופל או התרופה
בבתי חולים, עומס ולחץ עלולים להוביל למצבים טרגיים שבהם אחות נותנת תרופה של חולה א' לחולה ב', או מתבלבלת בין שתי תרופות בעלות שם או אריזה דומים. כמו כן, מתן תרופה בדרך שגויה (למשל, הזרקה לווריד במקום לשריר) נחשב לרשלנות חמורה.
5. היעדר הסכמה מדעת ואזהרה על תופעות לוואי
חוק זכויות החולה מחייב את הרופא להסביר למטופל על תופעות הלוואי השכיחות והסיכונים המשמעותיים של התרופה. אם רופא רשם תרופה שעלולה לגרום לסחרחורות קשות, לא הזהיר את המטופל, והמטופל נהג ברכבו ועבר תאונת דרכים – קמה עילה לתביעה.
את מי תובעים במקרה של טעות תרופתית?
שרשרת הטיפול התרופתי כוללת מספר גורמים, וניתן לתבוע אחד מהם או את כולם יחד, בהתאם לנקודת הכשל:
•הרופא המטפל: אם הטעות מקורה באבחון שגוי, רישום מרשם מוטעה, או התעלמות מהיסטוריה רפואית.
•הרוקח / בית המרקחת: הרוקח אינו רק "מוכר". תפקידו להוות "שומר סף". אם הרוקח ניפק תרופה שגויה, לא זיהה מינון חריג במרשם, או לא הדריך את המטופל כיצד ליטול את התרופה – הוא נושא באחריות.
•האחיות ובית החולים: במקרים של אשפוז, האחיות הן אלו שמנהלות את מתן התרופות בפועל. טעות בזיהוי, במינון או בדרך ההזרקה מטילה אחריות ישירה על בית החולים.
מהו גובה הפיצוי בתביעות אלו?
גובה הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית במתן תרופות משתנה דרמטית ממקרה למקרה, ותלוי בחומרת הנזק שנגרם (האם מדובר בנזק חולף או בנכות צמיתה). הפיצויים מחושבים לפי מספר "ראשי נזק":
1.הפסדי השתכרות: פיצוי על אובדן ימי עבודה בעבר, ופגיעה ביכולת ההשתכרות בעתיד עקב הנכות שנגרמה.
2.הוצאות רפואיות וסיעודיות: מימון טיפולים, תרופות לתיקון הנזק, עזרה צד ג' (סיעוד) והתאמת דיור במידת הצורך.
3.כאב וסבל: פיצוי משמעותי על עוגמת הנפש, הכאב הפיזי והפגיעה באיכות החיים.
4.פגיעה באוטונומיה: פיצוי הניתן במקרים שבהם לא הוסברו למטופל הסיכונים, גם אם הנזק הפיזי אינו חמור.
במקרים קשים של פגיעה מוחית, קריסת איברים או מוות כתוצאה מטעות תרופתית, סכומי הפיצויים עשויים להגיע למיליוני שקלים.
נפגעתם מתרופה שגויה? כך תפעלו
אם אתם חושדים שנגרם לכם נזק עקב טעות במתן תרופות, הצעד הראשון הוא לשמור את כל הראיות. שמרו את אריזת התרופה, את המרשם המקורי (אם ישנו), קבלות מבית המרקחת, וכל תיעוד רפואי רלוונטי.
לאחר מכן, פנו בהקדם לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. עורך הדין יאסוף את התיק הרפואי המלא ויפנה לרופא מומחה (לרוב פרמקולוג קליני או מומחה בתחום הרפואי הרלוונטי) כדי שיכתוב חוות דעת רפואית-משפטית, המוכיחה את הקשר הישיר בין הטעות התרופתית לנזק שנגרם לכם.
אל תתמודדו עם הנזק לבד. פנו למשרדנו עוד היום לבחינת המקרה שלכם והערכת סיכויי התביעה, בדיסקרטיות מלאה וללא התחייבות.
