רשלנות רפואית באבחון מאוחר של גלאוקומה: תביעת פיצוי על נזק ראייה

אבחון מאוחר של גלאוקומה עלול לגרום לעיוורון בלתי הפיך. מתי מדובר ברשלנות רפואית ואיך תובעים פיצוי? מדריך מקצועי ממשרד עו"ד רן שפירא.

הגנב השקט של הראייה – למה גלאוקומה כל כך מסוכנת

גלאוקומה מכונה לא בכדי "הגנב השקט של הראייה". מדובר במחלת עיניים כרונית שבה לחץ תוך-עיני גבוה מכרסם בהדרגה בעצב הראייה – לרוב ללא כאב, ללא אדמומיות וללא כל תסמין מקדים. המטופל ממשיך בשגרת חייו, בעוד שדה הראייה ההיקפי שלו מצטמצם באיטיות עד שלעיתים מתגלה הנזק רק כשהוא כבר בלתי הפיך. זו בדיוק הסיבה שאבחון מוקדם הוא קריטי, ולכן גם רשלנות רפואית באבחון גלאוקומה נחשבת לאחת החמורות שבתחום רפואת העיניים.

הבשורה הטובה היא שגלאוקומה ניתנת לזיהוי בקלות יחסית באמצעות בדיקות פשוטות – מדידת לחץ תוך-עיני (טונומטריה), בדיקת שדה ראייה ובדיקת OCT של עצב הראייה. כאשר המחלה מאובחנת בזמן, טיפול בטיפות עיניים או בלייזר יכול לעצור את התקדמותה ולמנוע עיוורון. הכשל מתחיל כאשר הבדיקות הללו לא מבוצעות – או שתוצאותיהן מתפספסות.

מתי אי-אבחון גלאוקומה מהווה רשלנות רפואית?

לא כל החמרה במחלה מהווה רשלנות. עם זאת, קיימים כשלים ברורים החורגים מסטנדרט הטיפול הרפואי הסביר, ואשר עשויים לבסס תביעת רשלנות רפואית. בין המרכזיים שבהם:

• אי-מדידת לחץ תוך-עיני בבדיקת עיניים שגרתית מעל גיל 40 – מדידת לחץ תוך-עיני היא חלק בסיסי מבדיקת עיניים מקיפה, במיוחד בגיל שבו הסיכון לגלאוקומה עולה משמעותית.
• אי-הפניה לבדיקות המשך כאשר הלחץ גבוה – כאשר נמדד לחץ תוך-עיני גבוה, על הרופא להפנות לבדיקת שדה ראייה ו-OCT של עצב הראייה. התעלמות מממצא כזה עלולה להיחשב לרשלנות.
• פענוח שגוי של תוצאות בדיקה – זיהוי לקוי של סימני נזק לעצב הראייה או של הצרות שדה הראייה.
• כשל במעקב אחר מטופלים בסיכון – חולי סוכרת, בעלי רקע משפחתי של גלאוקומה, קוצרי ראייה גבוהים ומטופלים בסטרואידים מחייבים מעקב הדוק יותר.
• אי-מתן טיפול או מעקב לאחר אבחון – גם לאחר אבחון, הזנחה במעקב אחר יעילות הטיפול ואיזון הלחץ עלולה להוביל להתדרדרות.

שלושת התנאים להוכחת תביעה

כדי לבסס תביעת פיצויים בגין אבחון מאוחר של גלאוקומה, נדרש להוכיח שלושה יסודות משפטיים:

• התרשלות – הרופא סטה מסטנדרט הטיפול הסביר, למשל לא מדד לחץ תוך-עיני או התעלם מממצא חריג.
• נזק – למטופל נגרם נזק ממשי: אובדן שדה ראייה, פגיעה בעצב הראייה או עיוורון.
• קשר סיבתי – זהו השלב המורכב ביותר. יש להוכיח כי דווקא האיחור באבחון הוא שגרם לנזק או החמיר אותו. חברות הביטוח נוטות לטעון כי "גם אבחון בזמן לא היה משנה את התוצאה". כאן נכנס תפקידו של עורך הדין, הנעזר במומחים רפואיים כדי להראות כי אבחון וטיפול מוקדם היו עוצרים את התקדמות המחלה.

בפסיקה בישראל נדונו מקרים שבהם נפסקו פיצויים לנפגעים בגין טיפול כושל בגלאוקומה שהוביל לעיוורון. הפיצוי במקרים אלו מביא בחשבון את הנזק הגופני, אובדן כושר ההשתכרות, ההגבלה בתפקוד היומיומי והנזק הנפשי הנלווה.

טיפים פרקטיים שיכולים להציל את הראייה שלכם

מעבר להיבט המשפטי, יש כמה צעדים מעשיים שכל אדם יכול לנקוט כדי להגן על עצמו:

• מגיל 40, בקשו במפורש שיימדד לכם לחץ תוך-עיני בכל בדיקת עיניים – אל תסתפקו בבדיקת חדות ראייה או משקפיים בלבד.
• אם יש במשפחתכם היסטוריה של גלאוקומה – עדכנו את רופא העיניים והקפידו על מעקב שנתי.
• שמרו עותקים של תוצאות הבדיקות – מדידות לחץ, בדיקות שדה ראייה ותצלומי OCT. תיעוד זה חיוני הן לטיפול והן לתביעה עתידית.
• אם אובחן לחץ תוך-עיני גבוה – ודאו שקיבלתם הפניה לבדיקות המשך, ואל תוותרו על מעקב.
• שימו לב לסימנים כמו צמצום בראייה ההיקפית או "ראיית מנהרה" – ופנו מיד לבדיקה.

נפגעתם מאבחון מאוחר? כך נוכל לעזור

עיוורון או פגיעה קשה בראייה משנים חיים – ואינם ניתנים לתיקון. אם אתם או בן משפחתכם נפגעתם מאבחון מאוחר של גלאוקומה, מפענוח שגוי של בדיקות או מהיעדר מעקב, ייתכן שאתם זכאים לפיצוי משמעותי. משרד עורכי דין רן שפירא מתמחה ברשלנות רפואית, ביטוח ונזיקין, ומלווה נפגעים לאורך כל הדרך – מבדיקת התיק, דרך גיוס חוות דעת רפואיות ועד ניהול התביעה מול חברות הביטוח.

אנו מזמינים אתכם לפנייה ראשונית ללא התחייבות לבחינת זכאותכם. ניתן ליצור קשר דרך האתר ranshapira.co.il, בטלפון 03-9011125, או להגיע למשרדנו במרכז עזריאלי חולון, רח' הרוקמים 26. אל תוותרו על זכויותיכם – ככל שתפנו מוקדם יותר, כך נוכל לפעול ביעילות רבה יותר להשגת הפיצוי המגיע לכם.

למידע נוסף, מומלץ לקרוא את רשלנות באבחון מאוחר באתר משרדנו.